מלבי"ם על ישעיהו כה ד

<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק כ"ה • פסוק ד' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ישעיהו כ"ה, ד':

כִּי־הָיִ֨יתָ מָע֥וֹז לַדָּ֛ל מָע֥וֹז לָאֶבְי֖וֹן בַּצַּר־ל֑וֹ מַחְסֶ֤ה מִזֶּ֙רֶם֙ צֵ֣ל מֵחֹ֔רֶב כִּ֛י ר֥וּחַ עָרִיצִ֖ים כְּזֶ֥רֶם קִֽיר׃

"כי היית", מבאר יותר איך עשה ישועה לישראל, על ידי שהפיל ערי עובדי האליל, "כי היית מעוז לדל" וגם "מעוז לאביון" שגרוע יותר מדל, "בעת צר לו" (שזה יגדיל מעלת העושה חסד אם עוזר בעת המצור) "(היית) מחסה מזרם", העני היושב בלי מחסה, אתה היית לו "בין מחסה מזרם, ובין צל מחורב", (שהם שני יסודות ההפכים החום והלחות המריעים להדל והוא משל שהושעת לו מכל צרותיו), "כי" מפרש מ"ש מחסה מזרם, הוא "כי רוח עריצים" הוא דומה "כזרם" המשחית ומכלה, "(היית) קיר" לחוץ בפני הזרם, (היית נמשך גם לסוף המקרא היית קיר):

ביאור המילות

"דל, אביון", דל הוא המתדלדל מנכסיו, ומ"מ אינו נצרך עדיין לבריות, ואביון הוא הגרוע מעני ומך, שתאב לכל ואין לו מאומה, "היית", נמשך לכל הפסוק, "היית מחסה". היית צל:

 

<< · מלבי"ם על ישעיהו · כה ד · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.