מלבי"ם על ישעיהו א א
<< | מלבי"ם על ישעיהו • פרק א' • פסוק א' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
חֲזוֹן֙ יְשַֽׁעְיָ֣הוּ בֶן־אָמ֔וֹץ אֲשֶׁ֣ר חָזָ֔ה עַל־יְהוּדָ֖ה וִירֽוּשָׁלָ֑͏ִם בִּימֵ֨י עֻזִּיָּ֧הוּ יוֹתָ֛ם אָחָ֥ז יְחִזְקִיָּ֖הוּ מַלְכֵ֥י יְהוּדָֽה׃
"חזון ישעיהו". נבואה זאת נבא בימי עוזיהו ושנה אותה בימי כל מלך ומלך.
"על יהודה וירושלם", נבואה זאת מחולקת לשתים: מן פסוק ב' עד פסוק כ"א נבא על שבט יהודה, ומן פסוק כ"א עד פסוק כ"ז נבא על עיר ירושלים, ומשם עד סוף הקאפיטל נבא על שניהם יחד א):
הערות
א המבארים נחלקו בזמן נבואה הזאת. מהם אומרים כי היא היתה הנבואה הראשונה; ומ"ש אשר חזה בימי עוזיהו, הוא ציון כולל לכל דברי הספר; ומ"ש בפרשה ו': ואשמע את קול ה' אומר את מי אשלח וכו', שנראה שאז היה תחלת השליחות, הוא כי מאז נבא בקביעות, מה שאין כן מה שנבא מתחלת מלכות עוזיה (כנראה קצת מדה"ב כ"ו כ"ב) לא היה בקביעות. וראיה לדעה זאת,
- א] ממ"ש אשר חזה בימי... ובימי, שבהכרח מוסב על כלל הספר;
- ב] ממ"ש פה שחזה בימי עוזיה, ולקמן (ו') היה בשנת מות המלך עוזיהו.
אולם דעת חכמינו זכרונם לברכה (במכילתא פרשת בשלח הביאה רש"י לקמן ו' וברבה קהלת ובסדר עולם רבה פי"ט) כי הנבואה שבפרשה ו' היתה תחלת נבואתו, והיה בשנת עשרים ושבע למלכות עוזיהו, שאז נצטרע והושם בבית החפשית, ונפסקה מלכותו, ולכן קראה שנת מותו, ואין מוקדם ומאוחר בסדר הספר. וכ"ה ברבה שמות פ"א. וראיה לדבריהם,
- א] ממ"ש אשר חזה על יהודה וירושלים; והלא גם על עשרת השבטים נתנבא, וגם על כמה אומות;
- ב] ממ"ש חזון ישעיהו, והיה לו לומר 'חזיונות', לכלול את כולם;
- ג] למה שמבואר אצלי כי חזון הוא ענין פרטי מיוחד מעניני הנבואה, והלא תמצא שהתנבא נבואות שנקראים 'משא', וזה לא נכלל במלת חזון, והיה לו לומר 'דברי ישעיה', כמו "דברי ירמיהו", לכלול את כולם:
מלבי"ם על ישעיהו · א א · >>