פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ודברת אותם", שידבר עמהם ומתוך הדבור יביאום אל בית היין, בל יבינו שמביא אותם בכיון שאז ישמרו א"ע מלשתות, "והביאותם בית ה'" לפרסם הדבר, "והשקיתם" תשתדל להשקותם אם ירצו:


 

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"אצל לשכת" שהיה פרסום גדול בדבר, "אשר ממעל" וידעו כל הנכנסים והיוצאים:


 

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

"גביעים, וכוסות", כ"א היה לו תבנית אחרת, וכפי הנראה היו הגביעים גדולים ומהם שופכים להכוסות לשתות מהם ע"כ אמר גביעים מלאים יין:

 

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ולא יהיה לכם" מוסב על כולם, שלא יהיה לכם בית וזרע וכרם אף ע"י קניה מאחרים, כי במ"ש לא תבנו ולא תטעו היה משמע שלקנות בית בנוי וכרם שנטעו אחרים מותר, "כי באהלים תשבו" שלא תשבו אף בבית של אחרים רק באהלים:


 

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)




ביאור המילות

(ח-י) "ונשמע, ונשמע", כפל, ובארתיו בפי':

 

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונשב באהלים ונשמע ונעש" וכו' ר"ל כי כל מה שאמר להם קיימו עד עתה, אבל הציווי שישבו באהלים הלא לא קיימו עתה כי ישבו בבתים בירושלים, ע"ז השיבו שאחר שכל הציווים צוה סתם, רק בציווי שישבו באהלים אמר "באהלים תשבו למען תחיו ימים רבים ע"פ האדמה" ממילא היה תנאי בזה, שנשב באהלים שעי"כ נחיה על האדמה, כי כובשי ארצות לא ילכו לכבוש יושבי אהלים, אמנם עתה שבא נבוכדנצר להחריב את הארץ והיתה ישיבתם באהלים בשדה מקום סכנה, א"כ בזה נכלל בציוי אביהם שבאופן זה ישבו בעיר מבצר, כי התנה באהלים תשבו למען תחיו ומכלל הן אתה שומע לאו שאם ישיבת האהלים סכנה לא ישבו בם, וז"ש.


 

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ונשב באהלים ונעש ככל אשר צונו יונדב אבינו ויהי בעלות נבוכדנצר" וכו' "ונאמר באו ונבוא ירושלים מפני חיל הכשדים", אחר שהוא עתה מקום סכנה ולכן ונשב בירושלים, וא"כ גם בזה שמענו ונעש ככל אשר צוה אבינו:


 

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)


"הוקם",

  • א) שהיה ציווי של ב"ו והוקמו דבריו,
  • ב) "שלא שתו עד היום הזה" ולא עברו בשום פעם,
  • ג) שלא ידעו שום תועלת ממצוה זאת רק "כי שמעו את מצות אביהם", ואנכי דברתי,
  • א) שהוא דבור אלהים,
  • ב) אחר שדברתי בתמידות ולא שמעתם:


 

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ושלחתי את עבדי הנביאים, שובו מדרכו" במצות ל"ת, "והטיבו" במ"ע,

  • ג) שהיא מצוה שיש בה תועלת "ושבו אל האדמה", ובכ"ז "לא הטיתם אזן" לדברי הנביאים "ולא שמעתם" לדברי התורה:


ביאור המילות

"ולא הטיתם אזנכם ולא שמעתם". בכ"מ אומר ולא שמעו ולא הטו אזנם (למעלה ז' כ"ו כ"ח, י"א ח', י"ז כ"ג, כ"ה ד', ל"ד י"ד, לקמן מ"ד ה'), ובמאמר מחייב אמר בהפך הט אזנך ושמע (מ"ב י"ט ט"ז, תהלות י"ז ו', משלי כ"ב י"ז), כי הטיית אוזן פחות מן השמיעה ופה לבדו הקדים הטיית האוזן, וצל"פ לא הטיתם אזנכם לדברי הנביאים ולא שמעתם אלי דוקא היינו לדברי התורה שנתתי לפניכם:

 

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"כי הקימו בני יהונדב" וכו' "והעם" וכו', שהגם שי"ל ללמוד מוסר מבני יונדב בכל זה לא שמעו:


 

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)


"לכן הנני מביא את כל הרעה" אשר דברתי לעונש על שדברתי ולא שמעו:


ביאור המילות

"דברתי. ואקרא". עי' למעלה (ז' י"ג):

 

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)


"ותשמרו", הל"ת של שתיית יין ובנות בית ונטיעת כרם, "ותעשו" העשה לשבת באהלים: