מלבי"ם על ירמיהו כ ה

<< | מלבי"ם על ירמיהו • פרק כ' • פסוק ה' | >>
• ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • 

על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות

ירמיהו כ', ה':

וְנָתַתִּ֗י אֶת־כׇּל־חֹ֙סֶן֙ הָעִ֣יר הַזֹּ֔את וְאֶת־כׇּל־יְגִיעָ֖הּ וְאֶת־כׇּל־יְקָרָ֑הּ וְאֵ֨ת כׇּל־אוֹצְר֜וֹת מַלְכֵ֣י יְהוּדָ֗ה אֶתֵּן֙ בְּיַ֣ד אֹֽיְבֵיהֶ֔ם וּבְזָזוּם֙ וּלְקָח֔וּם וֶהֱבִיא֖וּם בָּבֶֽלָה׃

"ונתתי את כל חוסן" הם הדברים החזקים שבעיר כמו המבצרים, "ויגיעה" כספם וזהבם ותבואותיהם, "ויקרה" דברים היקרים כמו אבנים טובות ומרגליות, "ואת כל אוצרות" שאצרו המלכים, "אתן" מפרש נגד כל חוסן אמר "אתן ביד אויביהם" שיכבשו המבצרים, ונגד יגיעה ויקרה אמר "ובזזום" שיבוזו אנשי החיל איש לו, ונגד האוצרות אמר "ולקחום" כי יוקחו לאוצר מלך בבל:

ביאור המילות

"חוסן". עקרו של דבר חזק ומתקיים, וחסון הוא כאלונים (עמוס ב'), ובא על העושר בהשאלה כי הון עשיר קרית עזו, ופה ר"ל דברים החזקים שבעיר כמו בית צדיק חוסן רב, ומשתתף עם מחסה. ועל כיבוש מבצרים שייך לשון נתינה: ובזה בא על דברים הנבזזים מן החיל, ולקיחה שייך אל האוצרות, שרובם נלקחים לאוצר המלך ואינם נבזזים, ואם גם האוצרות ניתנו לאנשי החיל לבוז אז יפיל עליהם לשון בזה (למעלה ט"ו י"ג):

 

<< · מלבי"ם על ירמיהו · כ ה · >>

דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.