מלבי"ם על יחזקאל כו
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כו · >>
פסוק א
פסוק ב
פסוק ג
פסוק ד
ביאור המילות
"וסחיתי". משתתף עם פעל נסח (בית גאים יסח ה') שפי' העתקה ועקירה, כדרך חסירי נו"ן ונל"ה שישתוו במובנם:
"צחיח סלע". צח ונקי מעפר, ויבש:פסוק ה
ביאור המילות
"משטח חרמים". יפרשו שם מצודות דגים:
"ומחי קבלו". מחי, מענין כאשר ימחה הצלחת.
"וקבלו". מענין בית קיבול, כשיריק ויקנח החצים שקבל הצנה יתן החצים מחומותיך. ויל"פ מחי, מענין הכאה בלשון ארמי, וקבלו מענין נגד, ויכהו קבל עם (מ"ב ט"ו), החצים שיכו נגד הצנה שיקים מול החומה יתנם בחומותיך, וכ"ז לגוזמא שבמעט חצים יכבוש החומה, ובחרב לבד יתוץ מגדלות, והחומות ירעשו מקול פרש אחד, וכ"ז להפלגת מליצת קלות הכיבוש:פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
פסוק יב
ביאור המילות
"ושללו", ובזזו, הבדלם בארתי (ישעיה ח' א') ובכ"מ:
"והרסו, יתצו". עי' הבדלם בתו"ה שמיני (סי' קל"ט), וירמיה (א' י'), ומוסיף שאף יתוץ האבנים לשברים:פסוק יג
פסוק יד
פסוק טו
ביאור המילות
פסוק טז
- א) מצד "שיחרדו בכל רגע" פן יבא האויב עליהם,
- ב) "ושממו עליך" שיתאבלו על צרתך:
ביאור המילות
פסוק יז
- א) מצד שאת "נושבת מימים" והים לך מעוז ומחסה,
- ב) "העיר ההללה אשר היתה חזקה בים" שהיו לך מבצרים רבים ומגדלות,
- ג) שהיתה חזקה "היא וישביה" שיושביה היו גבורים וחזקים,
- ד) "אשר נתנו חתיתם לכל יושביה" שהימים שישבה בהם נתנו חתיתם ואימתם לכל יושביה, שהיו חזקים כולם ע"י הימים שהקיפו אותה סביב וכל גבורי הימים היו בעוזרה כאילו השתתפו הימים לתת ליושביה את חחתם ומוראם שייראו כולם ויחתו מהם, כמו והוא מוראכם שפירש הוא הנותן לך מורא שייראו מכם. ומהרי"א פירש כינוי יושביה השני מוסב על הים שנפל פחדם על כל יושבי הים שמצאנו ים בלשון נקבה בים הנחושת שעשה שלמה:
ביאור המילות
"ההללה". הה"א במקום אשר:
"אשר נתנו חתיתם". חתיתם הוא שם המופשט. הימים נתנו ליושביה [של צור] את חתיתם, כמו את אימתי אשלח לפניך:פסוק יח
פסוק יט
- א) שחורבן שלך יהיה באופן שתדמה "כאילו לא היה בך ישוב לעולם" כי ימחה כל הישוב ע"י "שאעלה עליך את תהום":
פסוק כ
- ב) "והורדתיך", שכל העם וההמון שבה "ירדו את יורדי בור אל עם עולם", אל דור המבול שנמחו ג"כ כולם במים, "ושם תשב כחרבות מעולם למען לא תשבי", שאעשה כדי שלא יעשו שם ישוב שנית ע"י שהחרבות ישארו בתחתיות ארץ על שא"א לכונן שם ולהקים אי אחר מפני החרבות, ואז "ונתתי צבי בארץ החיים" תשוב א"י להיות לארץ צבי ותתמלא מחורבנך, ואתה:
ביאור המילות
"צבי". מענין מצב וקיום:
"בארץ חיים". מגביל נגד מה שצור תהיה ארץ בני תמותה ארץ אופל וצלמות:פסוק כא
ביאור המילות
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כו · >>