מלבי"ם על יחזקאל כב יח
| מלבי"ם על יחזקאל • פרק כ"ב • פסוק י"ח | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יב • יג • יד • טו • טז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
בֶּן־אָדָ֕ם הָיוּ־לִ֥י בֵֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל לסוג לְסִ֑יג כֻּלָּ֡ם נְ֠חֹ֠שֶׁת וּבְדִ֨יל וּבַרְזֶ֤ל וְעוֹפֶ֙רֶת֙ בְּת֣וֹךְ כּ֔וּר סִגִ֥ים כֶּ֖סֶף הָיֽוּ׃
"היו לי בית ישראל לסיג", כבר בארתי בפי' ישעיה (מ"ח) במש"ש הנה צרפתיך ולא בכסף בחרתיך בכור עיני, שר"ל שהמצרף להסיר הסיגים בכור שיש בו כסף הוא ישליך כל הסיגים ולא ישאיר רק הכסף, אבל המצרף סיגים בכור עוני, ר"ל בכור שאין בו כסף רק כולו סיגים הוא לא ישליך רק הסיגים הגרועים לגמרי, והמתכיות החשובים בערכם הגם שהם ג"כ אינם כסף יניח, וכן אם יצרף ה' את הדור שיש בו צדיקים ורשעים יכלה את הרשעים ויניח את הצדיקים, אבל אם כולם אינם צדיקים אז יברר מי שהם צדיקים לערך אנשי דורם הרשעים שהם נחשבו ככסף לעומת הגרועים בהחלט, וז"ש אחר "שהיו לי בית ישראל לסיג" שהם כולם סיגים, רק שיש בסיגים האלה כמה מינים השונים, והם "נחושת ובדיל וברזל ועופרת" וע"י שנתתים "בתוך כור" לצרפם, עי"כ "הסיגים כסף היו", נחשבו הסיגים ככסף, שהסיגים הבלתי גרועים כ"כ טובים ככסף לעומת הגרועים מהם, וכיון בזה על הצירוף והבירור הראשון שצרפם בעת גלות יכניה שהוציא מהם החרש והמסגר והטובים שבהם והגלם בבלה, והם היו כסף נגד הסיגים שנשארו בירושלים, וז"ש.
ביאור המילות
"סיגים כסף". לדעת המפ' בא היו"ד והמ"ם עם הסמוכות שלא כדת, ולמ"ש ר"ל הסיגים היו כסף:
<< · מלבי"ם על יחזקאל · כב יח · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.