מלבי"ם על יחזקאל ט
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ט · >>
פסוק א
ביאור המילות
פסוק ב
ביאור המילות
"מפנה". הפעל בשקל אשר אתה מראה בהר:
"מפצו", כלי המנפץ ומשבר, כמו מפץ אתה לי (ירמיה י"א):פסוק ג
פסוק ד
ביאור המילות
"והתוית תו". רושם וסימן כמו הן תוי שדי יענני (איוב ל"א):
"הנאנחים והנאנקים", הנאנח יהיה גם על רעת הכלל, והנואק הוא מפני לחצו ומכתו, כמו נאקת חלל, נאקת הנלחץ לעבודה קשה, ר"ל שהם נאנחים על עונות העם. ונאנקים מפני שנלחצים ונענים על שבלתי מסכימים אל מעשי הרשעים:פסוק ה
והנמשל, ששרי העם, שהם פקודות העיר, בעוונות הדור נתן להם רשות מאת ה' להרוג בעיר, רק שה' צוה לירמיה שיעבור בתוך העיר להחזירם בתשובה, ושיתווה סימן על מצחות האנשים שישמעו בקולו, כמו שנאמר (ירמיהו כא ט): "היוצא ונפל על הכשדים והיתה לו נפשו לשלל וחי".
ולהמשחיתים אמר שיהרגו בעיר, כמו שנאמר (ירמיהו כא ד): "הנני מסב את כלי המלחמה אשר בידכם אשר אתם נחלמים בם עם הכשדים וכו' ואספתי אותם אל העיר ונלחמתי אני אתכם", רוצה לומר, שילחמו איש באחיו ע"י ה' ששם חרב מלחמה ביניהם, ושם אמר שהיוצא ונפל אל הכשדים וחי, וזהו שאמר "ועל כל איש אשר עליו התו אל תגשו", רוצה לומר שהוא ינצל מידם, ואמר "וממקדשי תחלו" כי החל המרד וההריגה בבית המקדש בעת שנתאספו העם שמה, ושם החלו להכות בזקנים שהיו לפני הבית.
ביאור המילות
פסוק ו
פסוק ז
פסוק ח
ביאור המילות
פסוק ט
פסוק י
פסוק יא
<< · מלבי"ם על יחזקאל · ט · >>