מלבי"ם על יואל א יד
<< | מלבי"ם על יואל • פרק א' • פסוק י"ד | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
קַדְּשׁוּ־צוֹם֙ קִרְא֣וּ עֲצָרָ֔ה אִסְפ֣וּ זְקֵנִ֗ים כֹּ֚ל יֹשְׁבֵ֣י הָאָ֔רֶץ בֵּ֖ית יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֵיכֶ֑ם וְזַעֲק֖וּ אֶל־יְהֹוָֽה׃
"קדשו צום", מצוה עוד אל הכהנים שהם "יקדשו צום ויקראו עצרה" שיתאספו העם אל בית ה', ושהם "יאספו זקנים" ואת "כל יושבי הארץ לבית ה' ויזעקו אל ה'", כי בעת התעניות על הצרות היו מאספים את העם ומורידים את הזקן לפני התיבה והזקן דורש לפניהם דברי כבושין כמבואר במס' תענית:
ביאור המילות
"צום, עצרה". הצום הוא הקיבוץ להתענות, והעצרה הוא הקיבוץ להעצר לפני ה' בתפלה ולבלתי עשות מלאכה:
"אספו זקנים". אתם זקנים אספו את כל יושבי הארץ:
<< · מלבי"ם על יואל · א יד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.