כי הנני מביא את עבדי צמח, שטעם השם מפני שאינו נטע נגמר ונשלם בפועל רק הוא מוכן לצמוח, שע"כ נקרא בשם זרובבל שנזרע בבבל, שהוא כזרע הטמון באדמה ועתיד לצמוח, ועתה הוא רק בכח ולא בפועל ולא יצמח הוא עצמו רק "
פסוק יג
• לפירוש "פסוק יג" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והוא", ר"ל שהגם שגם זרובבל בונה את ההיכל עתה, יש הבדל ביניהם כי "
הוא" ר"ל מלך המשיח הצומח מתחתיו, "
יבנה את היכל ה' וגם הוא ישא הוד ה'", לא כן זרובבל הבונה שאינו נושא הוד ה', "
וישב ומשל על כסאו", המשיח ישב וימשול לא כן זרובבל שאינו מושל כי הוא תחת רשות מלכי פרס, ואינו יושב על כסאו כי הוא נכנע, וגם יל"פ "
על כסאו של הוד ה'" שהמשיח ישב על כסא ה' למלך, "
והיה כהן על כסאו", ואז גם הכהן יהיה על כסאו הראוי, כי עתה גם הכהן אינו על כסאו הראוי לו, ואז "
עצת שלום תהיה בין שניהם", כי עתה לא יהיה שלום בין היושב על כסא ההנהגה ובין הכהן, שבימי החשמונאים לבשו הם עטרת מלכות וייחסו הגדולה לעצמם, ואח"כ היה עטרת הכהונה ירודה ע"י המלכות שמכרו אותה בדמים והיתה שפלה בעיניהם, אבל אז כ"א ישב על כסאו בשלום:
ביאור המילות
"הוד". גדרו הזיו הפנימי הנפשיי, וזה המבדיל בינו ובין הדר, כמ"ש בס' התו"ה קדושים (סי' ל"ז):
"
כסאו". הכינוי מוסב על שם הוד, שהמליצה תצייר שמות מופשטים יושבים על הכסא, כסא דין, כסא כבוד, כסא הוות וכדומה:
פסוק יד
• לפירוש "פסוק יד" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
והעטרות", ולכן עתה לא יהיו העטרות לא למלך ולא לכ"ג רק לחלם שהוא חלדי ולטוביה וידעיה ולחן שהוא יאשיה שהם הכינו אותם, ובכ"ז יהיו לזכרון בהיכל ה', כי העטרות היו תלויות בגובה ההיכל
(כנז' במשנה דמדות), למען יזכרו ישראל את אשר עליהם לעשות שאם יעשו תשובה שלמה תהיה עתה עת הגאולה והמלך והכ"ג ילבשו את העטרות, וז"ש.
פסוק טו
• לפירוש "פסוק טו" על כל הפרק • לכל הפירושים על הפסוק •
"
ורחוקים", ר"ל "
שאם יבואו רחוקים", היינו ישראל שהם רחוקים עתה ולא שבו בבית שני, אם יתעוררו ויעלו כולם כחומה "
ויבואו ובנו בהיכל ה'", אז "
וידעתם כי ה' שלחני אליכם", ר"ל אז יתקיימו היעודים ששלח ה' אותי לנבאות לכם, אבל זה תלוי במעשיכם ועז"א "
והיה" ר"ל דבר זה יהיה, "
אם שמוע תשמעון בקול ה' אלהיכם", שאז יתקיימו היעודים תיכף ורחוקים יבאו ויתקבצו נדחי ישראל ויבנו בהיכל ה' ותשוב העטרה ליושנה:
