מלבי"ם על זכריה א יב



"ויען מלאך ה'", הוא מלשון הרמת קול, באשר ראה המלאך כי לילה יוצאת ולילה אחרת בא ומלכות אחרת תתפוס ממשלה על ישראל שירעו להם מאד, כמו שהיה בימי הצורר אנטיוכס שהצר מאד לישראל, וראה המלאך שאינו עדיין זמן הגאולה, לכן קרא בקול "עד מתי אתה לא תרחם", דייק במלת אתה, למה לי הרחמים של הסוסים המתהלכים בארץ שהם המלכיות למה תרחם לא אתה בעצמך "את ירושלים", הלא כבר "זעמתה זה שבעים שנה" כבר הגיע עת הגאולה:


ביאור המילות

"אתה לא תרחם". כ"מ שבא מלת הגוף נוסף על סימן הגוף הנכלל בפעל יש בו דיוק (אילת השחר כלל ר"ע), ור"ל אתה בעצמך לא ע"י שליח:

"זעמתה", פעל ושם זעם משתתף עם השמות המורים על הקללה הבא בסבת הקצף (ישעיה כ' ובכ"מ):

 


דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.