מלבי"ם על הושע י א

<< | מלבי"ם על הושעפרק י' • פסוק א' | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


הושע י', א':

גֶּ֤פֶן בּוֹקֵק֙ יִשְׂרָאֵ֔ל פְּרִ֖י יְשַׁוֶּה־לּ֑וֹ כְּרֹ֣ב לְפִרְי֗וֹ הִרְבָּה֙ לַֽמִּזְבְּח֔וֹת כְּט֣וֹב לְאַרְצ֔וֹ הֵיטִ֖יבוּ מַצֵּבֽוֹת׃



"גפן", אחר שהזכיר כי נגזר עליהם גזרה חרוצה שילכו בגולה, יבאר איך נסתבב הדבר שיגלו מארצם, שה' הטיל ביניהם מהומה ומרד שמרדו במלכיהם וזה היה סבת גלותם. וכבר בארתי (למעלה סי' ז' וסי' ח') שהמרד שמרדו בשלום בן יבש שהרגוהו, וכן אח"כ בהושע בן אלה שהלשינוהו למלך אשור ששלח מלאכים אל סוא מלך מצרים, נסבב ע"י ששני המלכים האלה לא דבקו בחטאת ירבעם ורצו לבטל עבודת העגלים, ועי"ז עמדו כנגדם הכת שדבקו בעבודת העגלים, וזה היה הסבה מה שעלה אליהם מלך אשור בתחלה בימי מנחם בן גדי, ומה שעלה עליהם בסוף בימי הושע שהגלה את כולם, ועל דברים אלה ישא חזון ומליצה נשגבה בסימן הזה, אמר, "גפן בוקק ישראל", ר"ל ישראל אשר נמשלו לגפן, כמ"ש כרם היה לידידי בקרן בן שמן, וה' נטע הגפן הזה וקוה לעשות ענבים ויעש באושים כמ"ש בישעיה סי' ה' ומפרש שם ויקו למשפט והנה משפח לצדקה והנה צעקה, שהפרי שקוה ה' שיעשה הגפן הזה הוא משפט וצדקה, אבל "ישראל" הוא "גפן הבוקק" ומריק ונושר "את הפרי אשר ישוה לו", ר"ל פרי הראוי לו, כי "כרוב לפריו הרבה למזבחות" לע"ז, "וכטוב לארצו הטיבו מצבות" אשר העמידו לעבודת גלולים:

ביאור המילות

"בוקק". פעל יוצא, כמו הנה ה' בוקק הארץ (ישעיה כ"ד) ענין ריקות, שמשיר פריו:

"ישוה לו". יש הבדל אצלי בין שימה ובין שוה, ששוה כולל גם מושג השיווי והערך, שוית עזר על גבור, ר"ל עזר הנערך כפי גבורתו, ור"ל פרי הנערך והראוי לו:

"הטיבו מצבות". המצבות היו להדר ולפאר בית אליליהם, או את המדינה (פיראמידען, אבאליסקען) והיו מכוננים בעוז כפי עושר המדינה וכחה, לז"א כטוב לארצו:

 



דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.