פתיחת התפריט הראשי

חזור לדף ראשי >מלבי"ם על דניאל י

פרקי דניאל י

א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא

קישורים נוספים



[{{fullurl:{{{1}}}|action=edit}} עריכה]


(א)" בשנת שלש לכורש," אחר שראה דניאל כי כורש נתן רשות לבנות הבית, ועל ידי שטנה שכתבו צרי יהודה חזר ובטל את הבנין, התאבל על דבר זה, ובא לו הדבור להשקיט המית רוחו, "דבר נגלה", כי מראה זו לא באה בכללות רק גלו לו כל הפרטים," ואמת הדבר" באר לו דבר אמת מה שנעשה עתה, וגם "צבא גדול" מה שיעשה לזמן רחוק, "ובין את הדבר" במראה הזה בא להבין כל המראות הקודמות שהיו בם ב' ענינים "דבר ומראה", ר"ל דברים ששמע בנבואה, ומראה שראה בדמיון, כמו האיל והשעיר וכד', וכ"ז הבינו לו עתה בפרטות בין "להבין את הדבר", בין "בינה לו", הבינו "במראה" להבין מה שראה במראה:


 


(ב)" בימים", שאז היה מתאבל שלשה שבועות, פי' רי"א נגד הג' מלכיות שראה שימשלו עוד בישראל, נגד כ"א שבוע א':


 


(ג)" לחם חמודות", שגם בלילה אחר התענית לא אכל לחם סולת נקי ולא שתה יין:


 


(ה)" לבוש בדים", שהם בגדי פשתן לבנים מורה על נקיותו מן החומר, "ומתניו", כמ"ש בחשמל ממתניו ולמעלה נוגה המאיר ואינו שורף, ולמטה אש שורף ומה"ד, שמצד קבלת השפע יקבל חסד ורחמים שזה מרומז בלבוש הבדים הלבנים, וממתניו ולמטה הוא הכתם אופז שהזהב מורה דין שהוא מצד המקבלים אשר למטה:


 


(ו) "וגויתו כתרשיש," מה שנתגלם ולבש לבוש בהראותו לבני אדם הוא לבוש ספירי כתרשיש שכן האויר האית"ר מראהו כן, "ופניו כמראה ברק ועיניו כלפידי אש", פי' רי"א שהשגת השכל הנבדל לשכל האנושי כברק המתנוצץ ונעלם, כמ"ש המורה בהקדמתו, "וזרעתיו ומרגלתיו כעין נחשת קלל", פעולת ידיו ותנועת רגליו, מרומזים בידים ורגלים, וענין נחושת קלל התבאר במרכבת יחזקאל על ונוצצים כעין נחושת קלל ע"ש, "וקול דבריו כקול המון", כמ"ש ביחזקאל קול המולה כקול מחנה עמש"ש:


 


(ז) "וראיתי, והאנשים," פי' חז"ל שהיו חגי זכריה ומלאכי, שלכן הרגישו בדבר ונפל עליהם חרדה כי היו נביאים, ובכ"ז לא ראו את המראה שלענין ראיית המלאך פנים אל פנים היה מדרגת דניאל יותר מהם, כמ"ש הוא עדיף מינייהו וכו':


 


(ח) "ולא נשאר", ר"ל לא נשאר כח בגוף, וגם" הודי", שהוא כח השכל נ"הפך למשחית, ולא עצרתי כח," גם מצד הכחות הנפשיות, שהם יתחזקו בביטול כחות הגוף, ויוכנו אל קבלת הנבואה, אבל פה בטלו גם כחות אלה ולא היה מוכן לקבל הדבור:


 


(ט) "ואשמע," ואחרי שמיעת הקול נתוסף החולשה עד שנרדם בתרדמת הנבואה:


 


(י - יב) "והנה "ובזה חזק אותו לעמוד, רק עמד מרעיד, וא"ל שהוא נשלח לבא אליו תיכף ביום הראשון, ע"ד והיה טרם יקראו ואני אענה, רק.


 



(יג) "ושר מלכות פרס עומד לנגדי," והיה מקטרג על בנין הבית ומטה לב מלך לבטלו "והנה מיכאל אחד מן השרים הראשונים", שהוא גבוה במעלתו על יתר השרים ומשפיע עליהם, כדרך שת"י וקרא זה אל זה ומקבלין דין מן דין, "עמד לעזרני, ואני נותרתי שם אצל מלכי פרס," לשון אצל מענין ואל אצילי בני ישראל, שהם השרים המאצילים מחכמתם על העם, וע"י מיכאל "נותרתי" ניתן לי היתרון, להיות "אצל" ושר המשפיע "של מלכי פרס", בענין שיש בכחי עתה להפך את לבבם לחסד על ישראל, כי השפעת השר הראשון עליהם תרד על ידי:


 


(יד)" ובאתי," אולם הגם שאוכל לנצח שר פרס, באופן שמלכות זה יהיה מלא חסד על ישראל," באתי להבינך את אשר יקרה לעמך באחרית", שעתידים לעמוד מלכיות שלא אוכל לנצחם וירעו לישראל, "כי עוד חזון לימים", שעוד יש חזון על שעבוד אחר שיבוא בימים הבאים:


 


(טו) "ובדברו," אחר שהוסיף לדבר עמו נבואות גדולות נתבטלו שנית כחות גופו ולא עצר כח לקבל שפע הנבדל בדברים עליונים כאלה, הנעלות מצד ענינם ומצד שהם לימים רבים ולעתים רחוקות:


 



(טז - יז)" במראה", א"ל הלא מן המראה לבד נבהלתי עד שלא עצרתי כח, וכ"ש איך יוכל לדבר שלזה צריך כח יותר, וא"כ "מעתה" שתכין אותי אל הדבור "לא עצרתי כח וגם נשמה לא נשארה בי:"


 


(יח - יט) "ויסף," לכן הוצרך לחזקו שנית, וא"ל "חזק" בגוף "וחזק" בכחות השכליים:


 


(כ) "הידעת למה באתי אליך", ר"ל שלא באתי בעבור דבר זה שהתענית בעבורו לבד, כי ע"ז "אשוב להלחם עם שר פרס", כמו שפי' שעוד יעמדו שלשה מלכים לפרס ואצטרך להלחם עמו להפך לב כל מלך לטובה על ישראל, באשר נותר אצל מלכי פרס להשפיע עליהם כנ"ל, אבל "ואני יוצא", אצטרך לצאת מלהיות אצל המלכים ומשפיע עליהם לב טוב על ישראל, כי "שר יון בא," ושם לא אוכל להפך לבבם לטוב ולנצח שר יון:


 


(כא) "אבל," ובזה לא אוכל רק "להגיד לך," את הגזרה שנרשמה מלמעלה בכתב אמת, וכמ"ש חז"ל אמת משנגזרה גזירה, וזאת לא אוכל לבטל," ואין אחד מתחזק עמי על אלה," ר"ל נגד שר יון לא יש מי שיתן לי חוזק נגד השר שלו לנצחו ושאהיה אני המאציל על המלכים האלה, אחר שהגזירה גזורה ויש לו סיוע מלמעלה," כי אם מיכאל שרכם," שהוא בעצמו מצד שהוא שר ישראל יוכל להשגיח שלא יכלו ישראל ולהושיע בדרך נסיי שלא באמצעות המלך ונצחון השר שלו להפך לבבו לטוב, רק על ידי נס ופלא, שבעת שישראל עומדים בצרה גדולה וקרובים אל הכליון יתעורר שר ישראל מצד ההשגחה הנסיית כמ"ש בתחלת (סי' י"ב):