מלבי"ם על דניאל ב לא


(לא) השאלות (לא - לב) מ"ש צלם חד שגיא, צלמא דכן רב, הוא כפל, ואם דכן פי' הלזה כפי' ראב"ע, הלא מלת זה הוא כנוי הרומז על דבר שעומד עתה לפניו, ולמה אמר שנית הוא צלמא: "אנת מלכא, אתה המלך רואה היית, והנה צלם אחד גדול, הצלם הזה רב וזיוו הרבה, עומד לנגדך, ותארו נורא", א"ל החלום הזה שראית הוא מצד "שאנת מלכא," והראו לך חלום הנוגע למלכות הכללי עד סוף כל הדורות, ומ"ש חזי הוית וכו' צלמא דכן, (שפי' הצלם הלזה, כי על האיש הלזה ת"א דכן) היינו שבעת התחיל דניאל לומר לו את החלום שראה צלם גדול, באותו רגע נצטייר המחזה שנית לפני נבוכדנצר, וראה עתה את הצלם שנית בעין המחזה, ודניאל הרגיש בזה, ואמר לו הצלם הזה שהוא עומד עתה לנגדך ואתה רואה אותו עתה כמו שראית אותו בחלום, הוא רב וזיויה יתיר, והוא עתה קאים לקבלך, כאומר שא עיניך עתה וראה את כל פרטיו, וצייר בו ג' ענינים, א] שהיה גדול, ב] זיוו רב, ג] שתארו נורא, כי הצלם כולל כל המלכיות, והוא גדול מצד התפשטותו על כלל בני האדם, וזיוו רב מצד תפארת המלוכה, ונורא מצד שמפיל מוראו על כל בני חלוף: