מלבי"ם על בראשית לד יב

<< | מלבי"ם על בראשיתפרק ל"ד • פסוק י"ב | >>
א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יט • כא • כב • כג • כד • כה • כו • כז • כח • כט • ל • לא • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית ל"ד, י"ב:

הַרְבּ֨וּ עָלַ֤י מְאֹד֙ מֹ֣הַר וּמַתָּ֔ן וְאֶ֨תְּנָ֔ה כַּאֲשֶׁ֥ר תֹּאמְר֖וּ אֵלָ֑י וּתְנוּ־לִ֥י אֶת־הַֽנַּעֲרָ֖ לְאִשָּֽׁה׃



(יא - יב) "ויאמר שכם". עתה דבר שכם מענין החתון הזה הפרטי, שע"ז היה צריך להשיב חמה על הנבלה אשר עשה שהתעולל בה על כרחה, עז"א "אמצא חן בעיניכם", למחול את עוני, "ואשר תאמרו אלי" לשלם בושת ופגם אתן, ועל העתיד "הרבו עלי מאד מהר ומתן", שהוא נדן ומתנות בעבור הנשואין "ואתנה" בעבור שתתנו אותה לי לאשה: