מלבי"ם על בראשית כג טו

| מלבי"ם על בראשיתפרק כ"ג • פסוק ט"ו | >>
א • ב • ד • ה • ח • ט • י • יא • יג • טו • טז • יז • יח • יט • כ • 

על פסוק זה: דף הפסוק מקראות גדולות


בראשית כ"ג, ט"ו:

אֲדֹנִ֣י שְׁמָעֵ֔נִי אֶ֩רֶץ֩ אַרְבַּ֨ע מֵאֹ֧ת שֶֽׁקֶל־כֶּ֛סֶף בֵּינִ֥י וּבֵֽינְךָ֖ מַה־הִ֑וא וְאֶת־מֵתְךָ֖ קְבֹֽר׃



(טו) "אדני שמעני". כוון בזה שני ענינים, א] אחר שבין בני אדם כמותם הוא דבר קטן אין כדאי לדבר מזה אם יקח כסף או לא כי כספו כאין. ב] רמז לו שאף אם יתן כסף לא שייך בו אגב זוזי גמר ומקני, כי לפי ערכו הכסף הזה כאין ודינו כמתנה, ורק את מתך קבור לא לאחוזת קבר, ועז"א במד' נבהל להון איש רע עין, זה עפרון שהיה נבהל להון ובקש ממנו הון רב יותר מן השווי ובכ"ז היה רע עין ולא רצה שתתקיים בידו אם יעשה ממנו אחוזת קבר[א]:

הערות

[א] ובמדרש יש פלוגתא ר"ח אמר כל כסף האמור בתורה שקלים ובנביאים לטרין ובכתובים קנטרין, ור' יודן אמר ששקלי עפרון היו קנטרין (שהם מאה סלעים בכל שקל) הה"ד נבהל להון איש רע עין, וע"כ עפרן חסר וא"ו שעז"א ולא ידע כי חסר יבואנו (ר"ל עפרן חסר גימ' רע עין), נראה דפליגי בפלוגתא (שבעירובין דף נ"ג) אם היה בית ועליה או בית לפנים מבית, ולמ"ד שהיה בית ועליה היה המערה חמשים על חמשים, ולמ"ד בית לפנים מבית היה מאה על חמשים, ודוד נתן לארונה במקום בהמ"ק שהיה ת"ק אמה על ת"ק אמה שש מאות שקלים שהיו קנטרין, כי שקלים שבכתובים הם קנטרין, ובב"ק דף י' מי שי"ל קרקע ואינו מוצא למכרה מאכילין אותו מעשר שני עד פלגא, דעד פלגא זילי נכסי יותר מזה לא, וא"כ ר"ח סובר שהיה המערה חמשים על חמשים, ולפי חשבון שנתן דוד בעד ת"ק על ת"ק שש מאות קנטרין שבת"ק על ת"ק יש מאה רצועות של חמשים על חמשים מגיע להמערה שש קנטרין ויוכל להיות שבימי עפרון זילי נכסי ולא היה שוה רק שלש קנטרין שהם שלש מאות שקלים ולכן עפרן חסר, ור' יודן ס"ל שהיה המערה מאה על חמשים, ואף אם זילי נכסי היה שוה שש קנטרין שהם שש מאות שקל ולמה כתיב עפרן חסר, לכן אמר ששקלי עפרון היו קנטרין, ועז"א שם במד' אשר במכפלה מלמד שנכפלו בעיני כאו"א, ד"א שכל מי שהוא קבור בתוכה בטוח ששכרו כפול ומכופל, א"ר אבהו שכפף הקב"ה קומתו של אדה"ר וקברו בתוכה, שמ"ד מלמד שנכפלו ס"ל כמ"ד שהיה חמשים על חמשים ואז זילי ארעתא ולא היה שוה רק שלש מאות, ואח"כ יקרי ארעתא והיה שוה שש מאות שהוא הכפל, ומ"ד ששכרו כפול ס"ל כר' יודן, ור' אבהו ס"ל שהיה חמשים על חמשים ומפרש שכפפו הקב"ה לאדה"ר כי אדם היה מאה אמה ואיך נקבר במערה של חמשים, ע"כ שכפפו הקב"ה וקברו שם: