מלבי"ם על בראשית יד כב
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"ד • פסוק כ"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֹּ֥אמֶר אַבְרָ֖ם אֶל־מֶ֣לֶךְ סְדֹ֑ם הֲרִמֹ֨תִי יָדִ֤י אֶל־יְהֹוָה֙ אֵ֣ל עֶלְי֔וֹן קֹנֵ֖ה שָׁמַ֥יִם וָאָֽרֶץ׃
(כב - כג) "ויאמר אברם". כבר בארתי זאת באה"ש [= ארצות השלום. ויקיעורך] דרוש א', כי השלם כשיגיע לידו מעשה גדולה ופעולה טובה ראוי להתהלל, תהיה הפעולה הזאת בעצמה יקרה בעיניו מכל הון יקר ולא יצוייר כלל שיעשה המעשה ההוא בעבור שכר או ריוח, כי הפעולה בעצמה גדולה מכל שכר וריוח, ואחר שכל מגמת פני אברהם ומסעיו היה כדי לקרוא בשם ה' ולפרסם אמונתו והשגחתו לכל באי עולם. וע"י נצוח המלכים הכירו כל באי עולם שה' אל עליון ושהוא משגיח על יראיו ומפליא עמהם פלאות, א"כ זה השכר היותר גדול בעיניו, ולא יצוייר שיקבל עם זה עוד שכר אחר, וז"ש הלא "הרמותי ידי" זאת הנוצחת "אל ה' אל עליון", שעי"ז נודע שהוא אל עליון ושהוא קונה שמים וארץ וזה השכר היותר גדול אצלי, וא"כ "אם מחוט ועד שרוך נעל, וכל מה שאקח ידמה שאקח מאשר לך", כי כבר קבלתי שכרי די והותר. אולם לפי דרכנו עתה, הנה אברהם ראה ויוכח כי לא ידיו עשו את החיל הזה, ולא בכח ידו ובגבורתו נצח ארבעה מלכים אדירים כאלה, רק ה' הוא היה הלוחם והמנצח ואיך יקח מן השלל מאומה, שהגם שמן הדין השלל מגיע להמנצח את המלחמה, אבל הוא לא נצח ולא עשה מאומה, רק ה' לחם ונצח, וז"ש "הרימותי ידי". ר"ל ידי זאת הלוחמת והנוצחת הרימותי אל ה' שהוא נצח ולחם בידי, וידי לא היתה רק כחרב ביד ה' שהוא אל עליון וקונה שמים, וא"כ אחר שאני לא לחמתי ולא עשיתי מאומה, "אם [אקח] מחוט ועד שרוך נעל ואם אקח", ר"ל כל מה שאקח הלא אקח "מכל אשר לך" כי אין השלל שלי, "ולא תאמר אני העשרתי את אברם", פעל תאמר הוא נסתר לנקבה, ומוסב על היד שאמר הרימותי ידי [כי יד בא בלשון נקבה תמיד], אמר אם אקח מהשלל דבר כאלו ידי נצחה ועשתה חיל, אז תאמר ידי אלי לאמר אני העשרתי את אברם כמ"ש ואמרת בלבך כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל, ואיך תאמר ידי שהיא העשירה אותי אם ה' פעל כל זאת ולא ידי יד כהה: