מלבי"ם על בראשית יב ז
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק י"ב • פסוק ז' | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּרָ֤א יְהֹוָה֙ אֶל־אַבְרָ֔ם וַיֹּ֕אמֶר לְזַ֨רְעֲךָ֔ אֶתֵּ֖ן אֶת־הָאָ֣רֶץ הַזֹּ֑את וַיִּ֤בֶן שָׁם֙ מִזְבֵּ֔חַ לַיהֹוָ֖ה הַנִּרְאֶ֥ה אֵלָֽיו׃
(ז) "וירא ה' אל אברם", הוא מדרגה גדולה בנבואה יותר מהקודמות שאמר ויאמר ה' אל אברהם, שוירא הוא נבואה גמורה, "ויאמר" אל תתפלא מה שהכנעני הולך וכובש, שזה מפני כי "לזרעך אתן את הארץ הזאת", שאם היתה ביד בני שם לא היה מהראוי שזרע אברהם שהוא ג"כ מבני שם יקחוה מידם, אבל בהיותה ביד בני כנען הארור יקחוה מידם בדין, וכמ"ש ברוך ה' אלהי שם ויהי כנען עבד למו וכמש"פ שם. "ויבן שם מזבח לה'", ובאר שמזבח זה לא בנה לקרא בשם ה' בפרהסיא שעדיין לא קבע שם מקום לשבתו כי שם היה מקום המלחמה והמבוכה, רק שבנה המזבח לצרכו להקריב זבחי תודה לה' מצד "שנראה אליו" וזכה לראות מראות אלהים ולשמוע בשורות טובות:
<< · מלבי"ם על בראשית · יב ז · >>