מלבי"ם על בראשית ה ב
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ה' • פסוק ב' | >>
• א • ב • ג • ה • כב • כג • כד • כט •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
זָכָ֥ר וּנְקֵבָ֖ה בְּרָאָ֑ם וַיְבָ֣רֶךְ אֹתָ֗ם וַיִּקְרָ֤א אֶת־שְׁמָם֙ אָדָ֔ם בְּי֖וֹם הִבָּֽרְאָֽם׃
(ב) "זו"נ". ר"ל שמצד שנברא להיות קיים באיש אמר עשה אותו, ומצד שנברא להיות במין אמר זו"נ בראם ולכן ויקרא את שמם אדם תיכף ביום הבראם, כי היה נגמר והשיג כל השלמות שלו תיכף בהבראו, ולכן נקרא בשם תיכף כמו ששור בן יומו קרוי שור על שאין לו להוסיף עוד שלמות, וכוונת ההקדמה הזאת שאחר שיספר תולדות אדם ואיך נחם ה' אח"כ כי עשה את האדם בארץ, הלא ישאלו וא"כ למה בראו על אופן זה שהיצה"ר יחטיא אותו וכצל ימיו על ארץ ובהבל בא ובהבל ילך, ע"ז אמר שה' בראו באופן היותר שלם והאלהים עשה את האדם ישר רק המה בקשו חשבונות רבים:
<< · מלבי"ם על בראשית · ה ב · >>