מלבי"ם על בראשית ד כה
<< | מלבי"ם על בראשית • פרק ד' • פסוק כ"ה | >>
• א • ב • ג • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
וַיֵּ֨דַע אָדָ֥ם עוֹד֙ אֶת־אִשְׁתּ֔וֹ וַתֵּ֣לֶד בֵּ֔ן וַתִּקְרָ֥א אֶת־שְׁמ֖וֹ שֵׁ֑ת כִּ֣י שָֽׁת־לִ֤י אֱלֹהִים֙ זֶ֣רַע אַחֵ֔ר תַּ֣חַת הֶ֔בֶל כִּ֥י הֲרָג֖וֹ קָֽיִן׃
(כה) "וידע אדם". כ"מ שבא לשון ידיעה על הבעילה בא על הביאה הראשונה, כמו וכל אשה יודעת איש, בתולה איש לא ידעה (לבד מ"ש ש"א א' וידע אלקנה את חנה אשתו כי נשתנה גופה ונתרפאה והיתה כאשה חדשה), וכן ממ"ש וידע אדם יש ראיה לחז"ל שפירש מאשתו ק"ל שנה עד שכבר נמחק רושמה מידיעתו ושב שנית, ובמדרש שנוסף לו תאוה על תאותו, כונו לישב לשון ידיעה שהיה תאוה חדשה שלא היה לו מקודם. הנה אחר שראה אדם שהלב והסגולה לא ימצא בבניו הקודמים כי הבל נהרג וקין נתקלל ובני קין יצאו לתרבות רעה, ידע את אשתו למען יצא פרי האדם והסגולה, ותלד בן כי לידה זו היה כדרך הנשים לתשעה ירחי לידה ונולד קטן, משא"כ בקודמים לא אמר ותלד בן כי נולד איש גדול כמ"ש קניתי איש, ובן מורה על הקטנות:
ותקרא את שמו שת. גם אדם קרא שמו שת כמ"ש (ה - ג) ששת מענין כי השתות יהרסון שהוא משתיתו של עולם, והיא קראה ג"כ שמו שת מלשון שימה. כי שת לי אלהים זרע אחר. זרע ממין אחר שיתקיים ויהיה פרי וסגולה כי הקודמים לא נתקיימו, שע"ז אמר תחת הבל כי הרגו קין. ועי"כ שניהם לא נתקיימו שזה נהרג וזה יהרג להבא בעונו:
<< · מלבי"ם על בראשית · ד כה · >>