מלבי"ם על איוב כו ג
<< | מלבי"ם על איוב • פרק כ"ו • פסוק ג' | >>
• ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
מַה־יָּ֭עַצְתָּ לְלֹ֣א חׇכְמָ֑ה
וְ֝תֻשִׁיָּ֗ה לָרֹ֥ב הוֹדָֽעְתָּ׃
(ג-ד) "מה יעצת ללא חכמה", השטה שלי שהיתה אצליכם שטה סכלה חסרה חכמה, הלא אתה יעצת לה עצה, במה שקשרת ההשגחה עם המערכה, ואמרת שהגם שהכל לפי המערכה והמזל בכל זה ה' משגיח על מעשי בני אדם, "ובזה תושיה לרוב הודעת", הודעת את הדבר הזה באופן שרוב בני אדם יקבלו אותו, אחר שאמרת שעם כ"ז ה' משגיח, אבל בעקר הדבר הלא חזקת את שטתי שהכל תלוי במערכה ושה' לא ישנה את המערכה מפני מעשי בני אדם, והצדיק שמזלו רע יעונה ביסורין והרשע שמזלו טוב מצליח, שכ"ז מסכים עם שטתי, ועז"א "את מי הגדת מלין" הלא אתה מדבר עמי "ונשמת מי יצאה ממך" הלא נשמת שטתך לקוחה ממני שהמערכה שוטלת בעולם וא"כ נשארה השאלה שלי בתקפה שהלא א"כ יש עול בהנהגה ורוע הסדר, ומפני מה יש צדיק ורע לו ורשע וטוב לו, ומה שאתה אומר שעקר הגמול והעונש הוא אחר המות אני אומר, וכי.
ביאור המילות
"יעצת, ותושיה". כבר התבאר שהתושיה היא אחרי העצה, שהוא הוצאת העצה אל היש:
<< · מלבי"ם על איוב · כו ג · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.