מלבי"ם על איוב ג ד
<< | מלבי"ם על איוב • פרק ג' • פסוק ד' | >>
• א • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טז • יז • יח • יט • כ • כא • כב • כג • כד • כה • כו •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
הַיּ֥וֹם הַה֗וּא יְֽהִ֫י־חֹ֥שֶׁךְ
אַֽל־יִדְרְשֵׁ֣הוּ אֱל֣וֹהַּ מִמַּ֑עַל
וְאַל־תּוֹפַ֖ע עָלָ֣יו נְהָרָֽה׃
"היום ההוא" התחיל לקלל תחלה את היום שיהיה חשך, "אל ידרשהו" הכינוי מוסב על החשך, כי לפעמים יהיה החשך בהשגחת ה' כמו שהיה במצרים שהיה החשך לטובת ישראל, אומר שאת החשך הזה לא ידרוש ה' שיהיה לאיזה צורך, והגם שברוב ימים מעוננים יופיע קצת הופעת זהר דרך העננים, אמר "שאל תופע עליו" גם "נהרה" קצת רק יהיה חשך ולא אור:
ביאור המילות
"נהרה". התבאר אצלי ששם נהרה מורה על האור הבוקע דרך צמצום על נקודה אחת, כמו את המנהרות אשר בהרים, ויל"פ ג"כ שבא על אור העליון האלהי השופע על נקודה פרטית למטה, ומזה הביטו אליו ונהרו, שבא על אור השמחה או השכינה השופע על הפנים, וזה נראה מפעל יפע שבא על הופעה רוחנית בכ"מ. ובזה מציין האור בג' מדרגות,
- א) שבא מלמעלה מן ה' אל גלגל היומי ואל השמש, ועז"א "אל ידרשהו אלוה ממעל",
- ב) מה שיופיע ויתקבץ על הכדור עצמו למטה, עז"א "אל תופע עליו נהרה". שזה אור שני הבא מן השמש (שקבל אור אלוה) למטה,
- ג) שיהיה חשך גם למטה בסבת אדים ועננים, עז"א "יגאלוהו חשך וצלמות":
<< · מלבי"ם על איוב · ג ד · >>
דף זה הוסב אוטומטית מטקסט מוקלד. יתכן שבגלל שגיאה בתוכנת ההסבה נפלו טעויות. אתם מוזמנים לתקן את הטעויות, ולמחוק הודעה זו מהדף.