מלא תעצֻמות האהבה

מָלֵא תַּעַצֻמוֹת הָאַהֲבָה,
בּוֹדֵד אֲנִי – כַּאדוֹנָי ...
חוּשִׁי, שַׁלָּמָה תִּתְבּוֹשָׁשִׁי,
יַלְדָּה, הוֹי חוּשִׁי אֵלָי !

לֹא עוֹד יָקוּמוּ, אִם גָּזוּ כְּבָר,
לִחְיוֹת חֲלוֹמוֹת הַפָּז :
שָׁוְא לֶאֱלִילִים לֹא אֵמוּן בָּם
לְעַנּוֹת אֵל חִשְׁקֵי הֶעָז.

אַל אֵפוֹא, יַלְדָּה, תִּתְבּוֹשָׁשִׁי –
חוּשִׁי וּבוֹאִי אֵלָי ;
יַחְדָּו עַל בָּמוֹת שֶׁנֶּחְרָבוּ
נָקִים-נָא הֵיכַל אֵל חָי !