מכתב קטן לי כתבה
מִכְתָּב קָטָן לִי כָתָבָה
מִכְתָּב קָטָן לִי כָתָבָה,
וּבַמִּכְתָּב כָּתוּב לֵאמֹר:
"כֹּל שֶׁנַּפְשִׁי כֹּה אָהֵבָה,
כֹּל שֶׁרוּחִי כֹּה טִפֵּחָה,
מַה-שֶּׁהָיָה לִי מְקוֹר חַיִּים,
מַשְׂאַת נֶפֶשׁ וֶאֱמוּנָה –
אִם כָּל-אֵלֶּה, דּוֹד לְבָבִי,
מַעְיַן חַיַּי, נֶפֶשׁ נַפְשִׁי,
אִם כָּל-אֵלֶּה הָיוּ חֲלוֹם?
הֲשָׁכַחְתָּ? לֹא, לֹא תוּכָל!
לֹא! לֹא תָזִיד שְׁכֹחַ נֶצַח
מַה-שֶּׁנָּתַן נִשְׁמַת רוּחַ
חַיִּים אַחַת אֶל-אַפֵּינוּ;
מַה-שֶּׁהִדְלִיק שֶׁמֶשׁ אַחַת
בַּשָּׁמַיִם עַל רֹאשׁ שְׁנֵינוּ;
מַה-שֶּׁיָצַק חֲלוֹם פָּז אֶחָד
עַל-רוּחֵנוּ הַמְאֻחָדֶת –
לֹא! לֹא תָזִיד יָד לִשְׁלֹחַ,
לִנְתֹשׁ אֶת-הַפֶּרַח נָטַע
אֵל לְבַדּוֹ בִּלְבָבֵנוּ" –
קָרֹא אֶקְרָא אֶת-הַמִּכְתָּב.
וּכְיָד רַכָּה וַעֲנֻגָּה
תַּחֲרֹת פֹּה עַל-צוּר לְבָבִי
מִשְׁנֵה דִבְרֵי הָאִגָּרֶת:
"לֹא! לֹא תָזִיד יָד לִשְׁלֹחַ,
לִנְתֹשׁ אֶת-הַפֶּרַח נָטַע
אֵל לְבַדּוֹ בִּלְבָבֵנוּ."
וּמִזְּהַב הָאוֹר הַבָּהִיר
הַשֹּׁפע בְּעַד חַלּוֹנִי
אֶל חֲדַר בֵּיתִי, תָּקוּם שֵׁנִית
תַּזְהִיר נֶגְדִּי דְּמוּת תַּבְנִיתָהּ;
הִנֵּה הִיא בְּעֶצֶם תֻּמָּהּ:
קַלָּה הִיא עַל כַּנְפֵי רוּחַ
וּכְצִפֹּרֶת כְּרָמִים תִּנְהַר,
כְּלִילַת אוֹר וּבַת נְגֹהוֹת,
כְּמוֹ מִן-אוֹר לְאוֹר נִבְרָאָה –
הִנֵּה הִנָּן הָעֵינָיִם,
תָּאֳמֵי יוֹנִים מְלֵאוֹת שֶׁקֶט,
שֶׁמִּבָּבוֹתֵיהֶן יָאִיר
חֶרֶשׁ חֶרֶשׁ אוֹר שֶׁל-שָׁלוֹם,
אוֹר שֶׁל-חֶסֶד, טֹהַר נֶפֶשׁ –
וּבִזְהַב הָאוֹר הַבָּהִיר
בְּתוֹכֵחָה חֲרִישִׁית קָמוֹת
נֶגְדִּי עַתָּה הָעֵינַיִם,
וִימִיתוּנִי בְּתוֹכַחְתָּן;
דּוּמָם צוֹפוֹת וְשֹׁאֲלוֹת:
הָהּ! הַאֻמְנָם כָּל-זֶה, דּוֹדִי,
הָיָה מִקְסַם שָׁוְא וַחֲלוֹם?
לֹא, תַּמָּתִי! כִּי אָהַבְתִּי
וָאֹהֲבֵךְ בֶּאֱמוּנָה;
גַּם כִּי שַׁבְתִּי מֵאַחֲרָיִךְ –
מֵאַהֲבָה זֹאת עָשִׂיתִי:
זַכָּה אַתְּ מִהְיוֹת לִי חֲבֶרֶת,
קְדוֹשָׁה אַתְּ מִשֶּׁבֶת עִמִּי;
אַתְּ הֲיִי לִי אֵל וּמַלְאָךְ,
לָךְ אֶתְפַּלֵּל וְאֶעֶבְדֵךְ;
אַתּ הֲיִי לִי זִכְרוֹן קֹדֶשׁ;
זִרְחִי לִי בְּאוֹר הַחַמָּה,
רִמְזִי לִי מִכּוֹכַב מָרוֹם,
קִרְאִי לִי מֵהַלְמוּת לִבִּי
וּבִרְסִיס דִּמְעָתִי רְעָדִי –
לֹא! לְעָבְדֵךְ אֵל בְּרָאָנִי!
דִּמְעַת לֵילִי, רֹאשׁ אַנְחוֹתַי,
הַלְמוּת לִבִּי, נִשְׁמַת אַפִּי,
גַּם הָאַחֲרוֹן בַּחֲלֹמוֹתַי –
אֵלֶּה יִהְיוּ קָרְבְּנוֹתַי
לָךְ אַקְרִיבָה עַד בֹּא יוֹמִי.
תרנ"ז.
טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.