פתיחת התפריט הראשי

מכילתא מנוקדת ומעוצבת מסכתא דנזיקין משפטים

פרשה אעריכה

פרשת ואלה המשפטים.
  ואלה המשפטים. ר' ישמעאל אומר, אלו מוסיפין על העליונים, מה עליונים מסיני אף תחתונים מסיני. - רבי עקיבא אומר, ואלה המשפטים למה נאמר, לפי שהוא אומר דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם, אין לי אלא פעם אחת, מנין שנה ושלש ורבע עד שילמדו, תלמוד לומר (דברים לא יט) ולמדה את בני ישראל, יכול למדין ולא שונין, תלמוד לומר שימה בפיהם; יכול שונין ולא יודעין, תלמוד לומר ואלה המשפטים וגו', ערכם לפניהם כשלחן ערוך, כענין שנאמר (דברים ד לה) אתה הראית לדעת. - רבי יהודה אומר ואלה המשפטים, במרה, שנ' (שמות טו כה) שם שם לו חק ומשפט. - רבי אלעזר בן עזריה או', הרי הגוים שדנו כדיני ישראל, שומע אני יהו דיניהם קיימים, תלמוד לומר ואלה המשפטים, אתה דן את שלהם והם אינן דנין את שלך; מכאן אמרו, גט המעושה בישראל כשר ובגוים פסול; אבל גוים חובטין אותו ואומרין לו, עשה מה שישראל אומר לך, כשר. - רבי שמעון בן יוחי אומר, מה ראו דינין לקדום לכל מצות שבתורה, שכשהדין בין אדם לחבירו תחרות ביניהם, נתפסק להם הדין נעשה שלום ביניהם; וכן יתרו אומר למשה (שמות יח כג) אם את הדבר הזה תעשה וגו'.
  כי תקנה עבד עברי. בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהא עובדו ועובד את הבן. או אינו מדבר אלא במוכר עצמו, כשהוא אומר (ויקרא כה לט) וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך, הרי מוכר עצמו אמור, הא מה תלמוד לומר כי תקנה עבד עברי, בנמכר בבית דין על גניבתו הכתוב מדבר, שיהא עובדו ועובד את הבן.
  כי תקנה עבד עברי, בבן ישראל הכתוב מדבר, או אינו אלא בעבדו של עברי, ומה אני מקיים (ויקרא כה מו) והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם וגו', בנלקח מן הגוי, אבל בנלקח מישראל שומע אני שיהא עובד שש ויצא בשביעית, תלמוד לומר (דברים טו יב) כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה וגו', שאין תלמוד לומר העברי שהרי כבר נאמר אחיך, ומה תלמוד לומר העברי, מופנה להקיש ולדון ממנו גזירה שוה, נאמר כאן עברי ונאמר להלן עברי, מה עברי האמור להלן, בבן ישראל הכתוב מדבר, אף עבד עברי האמור כאן, בבן ישראל הכתוב מדבר, ואע"פ שאין ראיה לדבר זכר לדבר, שנאמר (שמות ה ג) ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו, ואומר (בראשית יד יג) ויבא הפליט ויגד לאברם העברי.
  עבד, יכול תקראנו עבד לשום בזיון, ת"ל כי תקנה עבד עברי, התורה קראתו עבד בעל כרחה.
  כי תקנה עבד עברי, למה נאמר, להביא את הגר, דברי רבי ישמעאל, רבי אליעזר אומר, אינו צריך, אם ישראל עובד, הגר לא יעבוד, אם ישראל עובד שש שנים, הגר יעבוד שתים עשרה, אמרת דיו לבא מן הדין להיות כנדון, מה ישראל עובד שש אף הגר יעבוד שש. - לפי שהוא אומר (שמות כב ב) אם אין לו ונמכר בגניבתו, שומע אני לעולם, ת"ל שש שנים יעבוד, מגיד הכתוב שהוא עובד שש ויוצא בשביעית.
  שש שנים יעבוד. שומע אני כל עבודה במשמע, תלמוד לומר (ויקרא כה לט) לא תעבוד בו עבודת עבד, מכאן אמרו, לא ירחוץ לו רגליו ולא ינעול לו מנעליו ולא יטול לו כלים לבית המרחץ ולא יסמוך לו במתניו, כיון שעולה במעלה, ולא יטלנו לא בפוריון ולא בכסא ולא בלקטקא, כדרך שעבדים עושין. - תלמוד לומר(ויקרא כה מו) ובאחיכם בני ישראל איש באחיו, אבל בבנו ובתלמידו רשאי.
  שש שנים יעבוד, שומע אני, בין עבודה שיש בה בזיון, בין עבודה שאין בה בזיון, ת"ל (ויקרא כה מ) כשכיר כתושב, מה שכיר אי את רשאי לשנותו מאומנתו, אף עבד עברי אי אתה רשאי לשנותו מאומנותו; מכאן אמרו, לא יושיבנו רבו באומנות שהיא משמשת לרבים, כגון חייט בלן ספר טבח נחתום; רבי יוסי אומר, אם היתה מלאכתו מיוחדת לכך יעשה, אבל רבו לא ישנה עליו. - כשכיר כתושב. מה שכיר עובד ביום ואינו עובד בלילה, אף עבד עברי עובד ביום ואינו עובד בלילה; ר' יוסי אומר, הכל לפי אומנותו.
  ובשביעית. שביעית למכירה. אתה אומר שביעית למכירה, או אינו אלא שביעית לשנים, ת"ל שש שנים יעבוד, שביעית למכירה ולא שביעית לשנים. - יצא לחפשי, למה נאמר, לפי שהוא אומר (דברים טו יג) וכי תשלחנו חפשי וגו', שומע אני שיכתוב לו גט שחרור, ת"ל יצא לחפשי; או יתן לו מעות ויצא, תלמוד לומר יצא לחפשי חנם.
  אם בגפו, למה נאמר, לפי שהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה, רשות, אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה, ת"ל אם בגפו יבא בגפו יצא, רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל; רבי עקיבא אומר, אם בגפו יבא בגפו יצא, אם בראשי איברים נכנס, בראשי איברים יצא. לפי שהוא אומר וכי ימכור איש את בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים, לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים; אתה אומר לא תצא כצאת העבדים, לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים, או לא תצא בשנים וביובל, כדרך שהעבדים יוצאים, ת"ל (דברים טו/ יב) כי ימכר לך אחיך העברי או העבריה, מגיד שהיא יוצאה בשש, ביובל מנין, ת"ל (ויקרא כה מב) כי עבדי הם, מכל מקום, הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, לא תצא כצאת העבדי', לא תצא בראשי איברים, כדרך שהכנענים יוצאים. אין לי אלא עבריה שאינה יוצאה בראשי איברים, עברי מנין, ת"ל העברי או העבריה, הקיש עברי לעבריה, מה עבריה אינה יוצאה בראשי איברים, אף עברי אינו יוצא בראשי איברים; ועוד ק"ו ומה עבריה שהיא יוצאה בסימנין, אינה יוצאה בראשי איברים, עברי שאינו יוצא בסימנין, דין הוא שלא יצא בראשי איברים; לא, אם אמרת בעבריה שאינה נמכרת על הגנבה, לפיכך אינה יוצאה בראשי איברים, תאמר בעברי שהוא נמכר על גנבתו, לפיכך יצא בראשי איברים, ת"ל העברי או העבריה, הקיש עברי לעבריה, מה היא אינה יוצאה בראשי איברים, אף הוא אינו יוצא בראשי איברים.
  אם בעל אשה הוא. בבת ישראל הכתוב מדבר; אתה אומר בבת ישראל הכתוב מדבר, או אינו מדבר אלא בכנענית, כשהוא אומר אם אדוניו יתן לו אשה, הרי כנענית אמורה, הא מה ת"ל אם בעל אשה הוא, בבת ישראל הכתוב מדבר.
  ויצאה אשתו עמו. רבי יצחק אומר, מי הביאה שהכתוב מוציאה, מה ת"ל ויצאה אשתו עמו, מגיד שהוא חייב במזונותיה ובמזונות בניו, שנא' (ויקרא כה מא) ויצא מעמך הוא ובניו עמו, מכלל יציאה אתה למד על הכניסה; יכול יהא חייב במזונות ארוסה ושומרת יבם, ת"ל אשתו, להוציא שומרת יבם שאינה אשתו, עמו, להוציא ארוסה שאינה עמו.

פרשה בעריכה

אם אדוניו יתן לו אשה. רשות; אתה אומר רשות, או אינו אלא חובה, כשהוא אומר אם בגפו יבא בגפו יצא, רשות ולא חובה, דברי רבי ישמעאל. - אם אדוניו יתן לו אשה, המיוחדת לו שלא תהא כשפחת הפקר. אם אדוניו יתן לו אשה. בכנענית הכתוב מדבר [אתה אומר בכנענית הכתוב מדבר], או אינו מדבר אלא בעברית, כשהוא אומר האשה וילדיה תהיה לאדוניה, הא בכנענית הכתוב מדבר. - וילדה לו בנים. אין לי אלא בנים ובנות, טומטום ואנדרוגינוס מנין, ת"ל האשה וילדיה תהיה לאדוניה, מכל מקום; רבי נתן אומר, אין ת"ל וילדה לו, אלא להביא את הרב שבא על שפחתו שולדיה עבדים. - האשה וילדיה, מה ת"ל, מגיד שולדיה כמוה, אין לי אלא שפחה שולדיה כמוה, נכרית מנין, היה רבי ישמעאל אומר, מה שפחה כנענית שאין לה קידושין מכל אדם ולדיה כמוה, אף כל שאין לה קידושין מכל אדם ולדיה כמוה, ואי זה זה, זה ולד שפחה נכרית. - והוא יצא בגפו. מגיד, שאינה צריכה ממנו גט; אין לי אלא אמה שאינה צריכה גט מן בן ישראל, בת ישראל שאינה צריכה גט מן העבד מנין, ת"ל (ויקרא כה מד) מהם תקנו עבד ואמה, הקיש עבד לאמה ואמה לעבד, מה אמה אינה צריכה מבן ישראל גט, אף בת ישראל אינה צריכה מן העבד גט. - ד"א והוא יצא בגפו למה נאמר, לפי שהוא אומר שש שנים יעבוד, אין לי אלא עובד שש, שנוהג בו מנהג האמור בפרשה, נרצע מנין ת"ל והוא יצא בגפו, להביא את הנרצע; ר' יצחק אומר, אינו צריך, ומה העובד שש שמיעט הכתוב יציאתו, הרי הוא נוהג בו מנהג האמור בפרשה, נרצע שריבה הכתוב יציאתו, אינו דין שינהוג בו מנהג האמור בפרשה. - שש שנים יעבוד. להביא את החולה; משמע מביא את החולה ומביא את הבורח, ת"ל שש שנים יעבוד, אמרת במי הענין מדבר בראוי לעבוד.
  ואם אמור יאמר העבד. מגיד שאינו נרצע עד שיאמר וישנה. אהבתי את אדוני. אין לי אלא בזמן שיש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים, אין לרבו אשה ובנים מנין, ת"ל (דברים טו טז) והיה כי יאמר אליך וגו'. מכאן אמרו, לעולם אינו נרצע, אלא אם כן יש לו אשה ובנים ולרבו אשה ובנים.
  אהבתי את אדוני וגו'. הוא אוהב את רבו ורבו אוהבו, שנתברכו נכסים על ידו, לכך נאמר והיה כי יאמר אליך וגו' - כי טוב לו עמך, שתהא טובתו שוה לך; מכאן אמרו לא ישנה רבו עליו מאכלו ומשקהו והסבו משלו, לכך נאמר כי טוב לו עמך. - ד"א כי טוב לו עמך, אם היה חגר או סומא אינו נרצע.
  והגישו אדוניו אל האלהים. אצל הדיינין, שימלך במוכריו; רבי אומר בנמכר בבית דין על גנבתו הכתוב מדבר, אבל כאן אינו נרצע אלא בינו לבין עצמו.
  והגישו אל הדלת או אל המזוזה וגו'. מקיש דלת למזוזה, מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד. אתה אומר לכך בא, או ירצענו במזוזה, והדין נותן, מה הדלת שאינו כשר למצוה כשר לרציעה, מזוזה שהיא כשרה למצוה, אינו דין שתכשר לרציעה, ת"ל (דברים טו יז) ונתת באזנו ובדלת, בדלת אתה נותן, אבל אי אתה נותן במזוזה; או יעבור באזנו ובדלת, ת"ל ורצע אדוניו את אזנו במרצע, באזנו אתה מעביר ואי אתה מעביר בדלת; הא אין עליך לומר כלשון האחרון אלא כלשון הראשון, הקיש דלת למזוזה, מה מזוזה מעומד אף דלת מעומד.
  ורצע אדוניו את אזנו. למה נאמר, לפי שמצינו בכל מקום ששלוחו של אדם כמותו, אבל כאן הוא ולא שלוחו. - אזנו. בשל ימין הכתוב מדבר; אתה אומר בשל ימין הכתוב מדבר, או אינו אלא בשל שמאל; הרי אתה דן, נאמר כאן אזנו ונאמר להלן אזנו, מה להלן בימין אף כאן בימין. - אזנו, מן המלת, דברי רבי יהודה, רבי מאיר אומר אף מן הסחוס; שהיה ר' מאיר אומר, אין כהן נרצע, והן אומרים נרצע, אין כהן נמכר, והן אומרים נמכר. - ומה ראתה אוזן שתרצע מכל איברי', היה רבן יוחנן בן זכאי אומרה כמין חומר: אזן ששמעה לא תגנוב, והלך וגנב, היא תרצע מכל אבריו. - במרצע, בכל דבר; התורה אמרה ורצע אדוניו את אזנו במרצע והלכה אמרה בכל דבר; רבי אומר, אומר אני במין מתכת בלבד. - ועבדו לעולם, עד היובל; שהיה בדין, ומה אם הכסף שיפה כחו וקונה הכל, אינו קונה אלא שש, רציעה שאינה קונה אלא עבדים, אינו דין שלא תקנה אלא שש, הא מה ת"ל ועבדו לעולם, עד היובל; או ועבדו לעולם כמשמעו, ת"ל (ויקרא כה י) ושבתם איש אל אחוזתו. - רבי או', בא וראה שאין העולם אלא חמשים שנה, שנא' ועבדו לעולם (ויקרא כה מ) עד היובל; הא כיצד, הגיע היובל יצא, מת האדון יצא. - ועבדו, אותו הוא עובד, ואינו עובד הבן; שהיה בדין, מה אם העובד שש שמיעט הכתוב יציאתו, הרי הוא עובדו ועובד הבן, נרצע שריבה הכתוב יציאתו, אינו דין שיהא עובדו ועובד הבן, ת"ל ועבדו, אותו הוא עובד ואינו עובד הבן; מכאן אמרו, עבד עברי עובד את הבן ואינו עובד את הבת, נרצע והעבריה לא את הבן ולא את הבת.

פרשה געריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה דעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה העריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה ועריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה זעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה חעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה טעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יאעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יבעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יגעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה ידעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה טועריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה טזעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יזעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

פרשה יחעריכה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.