ביאור:מבנה שמות ז

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

מכות מצרים אינן אוסף אקראי של אסונות - יש בהן סדר ומבנה פנימי. יש דרכים שונות להציג מבנה זה(ראו למשל פירוש אברבנאל).

1. יש מפרשים, שדברי רבי יהודה "היה נותן בהם סימנים: דצ"ך עד"ש באח"ב" למעשה מבטאים חלוקה של המכות לשלוש קבוצות:

דם צפרדע כינים
ערוב דבר שחין
ברד ארבה חושך בכורות

2. קאסוטו (כפי הנראה) מציע מבנה מעט שונה, המתקבל כאשר מצרפים ל-10 המכות את מופת-התנין שלפניהן ואת קריעת ים סוף שאחריהן. כך מקבלים 4 קבוצות של 3 מכות:

תנין דם צפרדע
כינים ערוב דבר
שחין ברד ארבה
חושך בכורות ים-סוף

בכל שלשה כזאת, ה'מכה' הראשונה היא קלה יחסית, והיא בעצם רק מופת שנועד להזהיר את המצרים מפני שתי המכות שיבואו אחריו. לכן משה לא מתרה בפרעה לפני המופתים האלה (בניגוד לשאר המכות, שלפניהן משה נצטווה להתרות בפרעה). כל מופת קשור לאחד מארבעת מצבי-הצבירה היסודיים של החומר – נוזל (מים), מוצק (עפר), אנרגיה (אש), גז (אויר):

התנין קשור למים – הוא מסמל את היאור (ראו יחזקאל כט ג). זה מסביר, למה המטה לא הפך לנחש, כמו שהיה כשמשה עשה את האות הזה לפני בני ישראל. ואכן שתי המכות שאחריו - דם וצפרדע - בוצעו בכך שאהרן נטה את מטהו על היאור .
הכינים קשורות לעפר: המכה בוצעה בכך שאהרן הכה את עפר הארץ . וגם במכת הערוב מודגש: "ומלאו בתי מצרים.. וגם האדמה אשר הם עליה".
השחין קשור לאש: המכה בוצעה על ידי כך שמשה ואהרן לקחו פיח מתוך כבשן - האש, ומשה זרק אותו השמימה. וגם במכת הברד כתוב "ותהלך אש ארצה", "ואש מתלקחת בתוך הברד". וגם מכת הארבה נמשלה לאש (ראו יואל א ד, יואל א יט).
החושך קשור לאויר, ואכן המכה בוצעה בכך שמשה נטה את ידו על השמים .

הביטוי "רוח קדים" נזכר בשתי מכות - מכת הארבה וקריעת-ים-סוף. ואכן, "רוח-קדים" היא רוח חמה, וזה מתאים גם לשלשה שקשורה לאש (ארבה) וגם לשלשה שקשורה לאויר (קריעת-ים-סוף). ראו רוח קדים .

בשלוש השלשות הראשונות יש עוד חוקיות שקשורה להתראות: במכה הראשונה של כל שלשה (תנין, כנים, שחין) לא נצטווה משה להתרות בפרעה – כנ"ל; במכה השניה (דם, ערוב, ברד) נצטווה משה להתרות בפרעה "בבוקר". ובמכה השלישית (צפרדע, דבר, ארבה) נצטווה משה ל"בוא אל פרעה" ולהתרות בו - לא דווקא בבוקר.

מלבד החלוקה הזאת, ניתן לחלק את המכות לשתי קבוצות של 6 מכות:

קבוצה א: תנין דם צפרדע כינים ערוב דבר
קבוצה ב: שחין ברד ארבה חושך בכורות ים-סוף

4 המכות הראשונות בכל קבוצה מתבצעות ע"י אדם:

בקבוצה א - אהרון: תנין דם צפרדע כנים
בקבוצה ב - משה: שחין ברד ארבה חושך

2 המכות האחרונות מתבצעות ע"י ה':

בקבוצה א - ערוב דבר
בקבוצה ב - בכורות ים-סוף

במכה האחרונה שבכל שישיה נזכרת ידו של ה':

במכת דבר - "הנה יד ה' הויה במקנך... דבר כבד מאד"
בים סוף - "וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים..."

מקורות עריכה

על-פי מאמר של שפורסם לראשונה בפירושים וסימנים מכות מצרים וגם ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2003-03-24.

קיצור דרך: tnk1/tora/jmot/mkot_mvne