מי השילוח/פרשת נשא

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיטקסט והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

חלק ראשוןעריכה

נשא את ראש בני גרשון גם לבית אבתם. הענין שנאמר בבני גרשון גם הם משונה מבני קהת, כי נשא הוא ענין התנשאות, והנה בני קהת היו מגיעים להתנשאות לפי שהכניסו את עצמם בספקות ובנסיונות כמו שכתוב ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקודש עליהם בכתף ישאו, היינו שהיה להם סבלנות ממה שהכניסו את עצמם בספקות וגם שם נשיא שלו אליצפן בן עוזיאל, היינו שצפון בלבו כי השם יתברך הוא תקופתו שלא יטה מרצונו, וע"י שהיה מכניס את עצמו בנסיונות היה מגיע להתנשאות. אך בני גרשון שחלקם היה לירא את ה' ולהסתלק מספיקות ובכל מקום שבא לנגדם דבר שאינו ברור, היו שובתים מלעשותה והיו הולכים תמיד לבטח, לפיכך נאמר גם הם שהשם יתברך העיד, כי גם להם היה סבלנות ממה שסילקו עצמם מספקות וגם להם מגיע התנשאות. ובני מררי לא נאמר נשיא (נשא) לפי שעוסקים במצוות מעשיות ולכל ישראל יש להם השגה במצות מעשיות, וגם שם נשיא שלו היה מורה על זה כי שמו היה צויראל בן אביחיל, היינו שהיה להם מבטח עוז שלא ימוטן לפי שעשו בפשיטות בלי שום ספק.

בבני קהת ובני מררי נאמר ביד משה. כי משה מורה על חכמה מבוררת וכוונה שלם שמים ולבני קהת הי תקופות ממה שכוונתם הוא טוב, ולבני מררי היה תקופות ממה שעושים מעשים מבוררים לעין כל, אך בני גרשון שהיה להם מידות היראה והסתלקו מספקות וזה אינו מבורר פן הם שובתים במקום ששם יתברך צוה לעשות, ובכולל נאמר אח"כ על כולם ביד משה היינו שהכל היה מבורר כרצון השם יתברך