מי אני ומה אני

מִי אֲנִי וּמָה אֲנִי כִּי-תְקַדְּמֵנִי קֶרֶן זָהָב,
וְרוּחַ רַכַּת כָּנָף כִּי-תְחוֹנֵן לֶחְיִי?
וּמַה-לְּגִבְעוֹל שָׂדַי כִּי-יִתְרַפֵּק עָלַי,
וּמַה-דֶּשֶׁא רַעֲנָן כִּי-יִשַּׁק רַגְלִי?
אֵחֲרָה בִּרְכַּת אֱלֹהִים, בּוֹשֵׁשׁ חַסְדּוֹ לָבוֹא;
וּמָלוֹן לֹא-יִמְצְאוּ עוֹד עִמָּדִי.
יֵלְכוּ לָהֶם אֶל-אֲשֶׁר יֵלֵכוּ, וַאֲנִי לְבַדִּי
בְּדִמְמָתִי כַּאֲשֶׁר הָיִיתִי אֶהְיֶה;
לֹא-אֶשְׁאַל עוֹד וְלֹא-אֲנַסֶּה, וְדָבָר לֹא-אֲבַקֵּשׁ
בִּלְתִּי אִם-אֶבֶן אַחַת לִמְרַאֲשׁוֹתַי,
אֶבֶן חֻרְבָּה, פֶּגֶר אֲבָנִים, אֲשֶׁר הוֹפֵךְ אֵין לוֹ
וַיָּפָג שְׁבִיב הָאֵשׁ מִכִּלְיוֹתָיו,
אוֹתוֹ אֶחְבֹּק, אֵלָיו אֶצָּמֵד, אֶסְגֹּר עֵינַי וְאֶקְפָּא,
וּלְבָבִי כִלְבָבוֹ יִדֹּם;
אַל-יְבוֹאֵנִי חֲלוֹם וְחָזוֹן, לֹא זֵכֶר וְלֹא תִקְוָה,
לְלֹא תְמוֹל וּלְלֹא מָחָר;
וְקָפָא הַכֹּל סְבִיבִי, דִּמְמַת עוֹלָם תִּבְלָעֵנִי,
לֹא יַבְקִיעֶנָּה הֶגֶה וָרָחַשׁ;
עֵץ לֹא-יַרְעִיד עָלַי עָלֶה וְלֹא-יָנוּד לִי עֵשֶׂב
וּמִשְׁעוֹל לֹא-יֵט לִגְבוּלִי;
תַּעֲבֹר עָלַי קֶרֶן שֶׁמֶשׁ וְלֹא תִרְאֵנִי,
צָהֳלַת הַצִּפּוֹר – וְצָנְחָה מֵתָה מַרְגְּלוֹתָי;
רַק עָב קְטַנָּה בַּמָּרוֹם תְּרַפְרֵף עָלַי רֶגַע,
תִּתְבּוֹנֵן – וְצָפָה לְדַרְכָּהּ דּוּמָם.
 
סיון, תרע"א.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.