מיני תרגומא על התורה/ויקרא/כו
ו
עריכהפרשת בחוקותי וְחֶרֶב לֹא תַעֲבֹר בְּאַרְצְכֶם תרגום אונקלוס וּדְקָטְלִין בְּחַרְבָּא לָא יְעִדּוּן בְּאַרְעֲכוֹן. הרבה באו לדון לכוון הפירוש של לא יעידון. ובסוף ספר קרבן נתנאל ראיתי כתוב שמצא חומש ישן כמה מאות שנה דכתב בתרגום אונקלוס לָא יְעִרוּן ברי״ש עכ״ל. אמנם אין זה כדאי להוציא מפני הישן כל החדש מכל הדפוסים דאיתא לא יעידון וכבר ראינו כי גם בדפוסי ישן. בכמה מקומות העלו קמשון. ונתרבה שגיאות וטעיות בכל לשון. ולכן קמתי לומר לאוקמא גרסא סייעתא מן שמיא היא. על פי׳ מ״ש רש״י באיוב סי׳ כ״ח פסוק ח׳ לא עדה עליו שחל לא עבר כדמתרגמינן אשר עבר בין [הבתרים צ״ל] הגזרים די עדא עכ״ל. הרי לא יעידון דכתב אונקלוס הוא כפשוטו ממש לא תעבור. והוי יודע דמ״ש רש״י לראי׳ כדמתרגמינן וכו׳. אכן לפנינו באונקלוס ויונתן וגם בירושלמי מתורגם דִּי עַבָרָא. וְהָא עָבַר. כַּד הַוָה עָבַר. וגם ממה שלא כתב רש״י מכמה קראי דדניאל ועזרא לראי׳ קצת צ״ע. וז״ל המתורגמן בשורש עבר. רוב לשון העברה קרוב ללשון העברי ויש מהם מתורגמין בלשון עדאה עיין בשורשו וכן בכל ספרי דניאל ועזרא לא נמצא בלשון העברה רק בלשון עַדָאָה וכו׳ עוד כתב המתורגמן שורש עדה בזה הלשון. רוב לשון העברה התרגום דומה לעברי וכתובים בשורש עבר ומעטים מתורגמים בלשון עדה כמו אשר עבר בין הגזרים דִי עָדָה עכ״ל [ודברי תורה חביבין על לומדיה גם שאין אשר הצבתי פה מסדר החיבור הזה אפ״ה אמרתי הקב״ה חדי בפלפולא ופטטיא דאורייתא תבין. יש להתבונן בדרכים שבחר בהם האונקלוס שברוב העברה תרגומו דומה לעברי ולמה הכא פירש מרובא וכתב יעידון. ויתכן לומר דידוע דמלת עדה סובל לפרש ג״כ על יופי וקישוט כמ״ש הקונקרדנציוס. ומפני שיש לדקדק בקרא דהכי אחרי שכבר אמר ונתתי שלום בארץ שוב מה צריך לומר וחרב לא תעבור (עיין תענית דף כ״ב:) לפיכך להסביר הדבר הזה להעם תרגום לא יעידון כלומר שלא יהי׳ החרב אפילו דרך יופי וקשוט והיא בשורה חדשה וטובה שלא יהיו צריכין לו כלל בארץ שישבו עליה ולא יהי׳ החרב אלא לגנאי כמו לעתיד בזמן הגאולה השלימה [יה״ר שתהיה במהרה בימנו] כמבואר בסוגיא בשבת דף ס״ג. ע״ש בגמרא ורש״י עד לאחת תמצא קורת רוח ונחת: ובדרך אגב אודיעך חידוש דבקונקרדנציוס בוקסדארף במשקל עָבר נשמט פסוק אשר עבר בין הגזרים רק במשקל עובֵר הביאו ובלתי ספק בדפוס נעשה עול במשקולת: