מיני תרגומא על התורה/ויקרא/כג
ב
עריכהאֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ תרגום אונקלוס דִּי תְעָרְעוּן יָתְהוֹן מְעָרְעֵי קַדִּישׁ [ובקצת נוסחאות איתא מְעָרָא] ז״ל הרמב״ן אונקלוס עשאו מלשון אשר יקרא אתכם באחרית הימים לשון מאורע בכל יום שיארעו תעשו אותם קדש. ורז״ל אמרו ארעם במאכל ובמשקה ובכסות נקי׳ כלומר שלא יהיה חקם אצלך כחק שאר הימים אבל תעשה להם מקרא של קדש לשנות במאכל ובמלבוש מחול לקדש וגם זה דעת אונקלוס עכ״ל:
יא
עריכהבענין ממחרת השבת (פסוק י״א) וכן וספרתם לכם ממחרת השבת וגומר שבע שבתות וגומר (פסוק ט״ו) וכן עד ממחרת השבת השביעית (פסוק ט״ז על הראשונים תרגם אונקלוס מִבָּתַר יוֹמָא טָבָא ועל קצת מהן תרגם שָׁבוּעַ עיין מזה ביאור הרמב״ן על נכון:
מ
עריכהז״ל הרמב״ן פְּרִי עֵץ הָדָר שטעם עצו ופריו שוה הדר באילנו משנה לשנה וזה אתרוג לשון רש״י והן אסמכתות שעשו רבותינו לקבלתם. ור״א כתב והאמת אמרו אין בכל פרי עץ יותר הדר ממנו ודרשו בו הדר באלנו אסמכתא והנכון בעיני כי האילן הנקרא בלשון ארמית אתרוג נקרא שמו בלשון הקודש הדר כי פירוש אתרוג חמדה כדמתרגמינן ונחמד למראה דמרגיג למחזי לא תחמוד לא תירוג ולשון חמדה והדר שווים בטעם (אודה על חלקי שזכיתי להיות בהא מלתא בר מזלי׳ וכתבתי על פי זה בחבורי הפלאה שבערכין בערך אתרוג ליישב קושית תוספות בסוכה דף ל״ד. בטוב טעם בס״ד) ונקרא העץ והפרי בשם אחד כי כן המנהג ברוב הפירות תאנה אגוז רמון זית וזולתם וכן זה שם העץ והפרי שניהם בארמית אתרוג ובלשון הקדש הדר. ופשוטו של מקרא יאמר שנקח לנו פרי עץ הדר ונקח כפות תמרים וענף אחד מעץ עבות וענף אחד מערבי נחל והנה הם אחד מכל מין כי כפות תמרים מחובר אל ולקחתם לכם שהם הרבים כי הלכה היא כרבי עקיבא (סוכה דף ל״ד:) שאומר כשם שלולב אחד ואתרוג אחד כך הדס אחד וערבה אחת ולכן תרגם אונקלוס בכלן בלשון רבים מחובר אל ולקחתם לכם שהם הרבים וכו׳ והרוצה לעמוד על סוד המצוה יעיין שם עוד וימצא נחת:
מד
עריכהוַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי יי וכו׳ לשון התרגום וּמַלִּיל משֶׁה יָת סְדַר מוֹעֲדַיָּא דַיְיָ וְאַלֵּפִנּוּן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל במה שהוסיף התרגום אונקלוס על העברי מלת וְאַלֵּפִנּוּן מבואר עפ״י מ״ש הרמב״ן כי דעת אונקלוס לרמוז שילמדם סדר המועדות בתקוני העבור הנמסר לו על פה בסיני ונרמז כאשר תקראו אותם מקראי קודש והוא למדם על פה כל סדר המקובל בסוד העבור ע״ש: