מיני תרגומא על התורה/ויקרא/א
ח
עריכהפרשת ויקרא ז״ל הרמב״ן ואת הפדר תרגם אונקלוס וְיַת תַּרְבָּא וכן דברי כל המפרשים פה אחד ואין למלה חבר ולפי דעתי שאיננו שם לחלבים כלם רק לחלב הדק הפרוס ומבדיל בין הקרבים והמלה מן ההפוכים פדר פרד שמפריד בין הקרבים העליונים לתחתונים ולכך אמרו רבותינו (יומא כ״ו. חולין כ״ז:) שיהא פורס הפדר על בית השחיטה שזהו דרך כבוד של מעלן (לפנינו בגמרא איתא מעלה אמנם נוסחת הרמב״ן אל המשכיל יותר מבואר) שהחלב ההוא ראוי לפרסו ולכסות בו וכן נהגו חשובי האומות לפרסו על הצלי ואם יהיה שם לחלבי׳ כולם יקרא החלב כן בעבור שהוא השומן הנפרד מן הבשר עכ״ל:
טז
עריכהוְהֵסִיר אֶת מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ תרגם אונקלוס וְיַעֲדֵּי יָת זְפָקֵיהּ בְּאוּכְלֵיהּ עיין רש״י שכתב דס״ל לאונקלו׳ כאבא יוסי (בזבחי׳ ס״ה.) וזפקי׳ תרגום של מוראתה באוכליה תרגום של בנוצתה. אבל הרמב״ן חולק ממה דאיתא במשנה (זבחים ס״ד:) בא לו לגוף והסיר את המראה ואת הנוצה ואת בני מעים ומשנה זו משנת אבא יוסי היא וקתני נוצה והאריך עוד בסתירת פירוש רש״י ולכן כ׳ שדעת אונקלוס כדעת חכמים שאינו מסיר רק הזפק בנוצתה עם האוכל הכנוס בו שהו׳ המוראה ולפי שהכהן תופס בזפק ומסיר בו את המוראה אמר ית זפקי׳ באוכליה כאלו הוא אוכליה בזפקיה כי אוכליה תרגום מוראתו וזפקיה תרגום נוצתה שהכתוב אמר שיסיר המוראה שהוא האוכל בנוצה שעליה נוטל הזפק בעורו ובנוצו שעליו וכן אמר אונקלוס ארי בשמי מימריה וכפי העברי יאמר ארי שמי במימריה אבל הפך תרגומו לצורך דבר שידע בו ותרגום ואת שתי קצות שתי העבותות כן בהפוך וית תרתין גדילן דעל תרין סטרוהי וכן רבים עכ״ל תורף דבריו של הרמב״ן ז״ל ועיין המזרחי ירד לתקן דברי רש״י על מכונם באריכות: