מילות הגיון/שער ז
וממה שהקדמנו התבאר, כי השתוף הנופל בין שתי ההקדמות, אם שיהיה הגבול האמצעי נושא לאחת משתי ההקדמות ונשוא באחת, כמו המשל שהמשלנו באמרנו: „כל אדם חי” ו„כל חי מרגיש”, וכל מה שיתחבר בזה הדרך מן החבור, נקראהו – התמונה הראשונה מן ההיקש. ואם שיהיה הגבול האמצעי נשוא בשתי ההקדמות יחד, באמרנו: „כל אדם חי” ו„אין אבן חי” וכל מה שיתחבר מזאת ההרכבה, נקראת התמונה השנית מתמונות ההיקש. ואם שיהיה הגבול האמצעי נושא בשתי ההקדמות יחד, באמרנו: „כל חי מרגיש”, „קצת החי לבן” וכל מה שיתחבר מזאת ההרכבה, נקראהו התמונה השלישית מן ההיקש.
הנה תהיינה תמונות ההיקש שלש.
ודע, כי לא מכל שני משפטים, אשר ישתתפו בגבול האמצעי על אחת מאלו שלשת הדרכים, יהיה מהרכבתם היקש בלי ספק, אבל כאשר תשפטהו החלוקה[1], כי בכל תמונה משלשת התמונות יפלו בה חבורים, ויהיו כולם בשלשת התמונות מאה ושמנה חבורים ואשר הם היקשים באמת יולדו באלו החבורים, והם ארבעה עשר חבורים, כל חבור יקרא – מין.
יש מהם
- ארבעה מינים בתמונה הראשונה,
- וארבעה בתמונה השנית,
- וששה בתמונה השלישית.
וכבר כתבו וסדרו אותם, עד שתאמר דרך משל: זה ההיקש הוא המין הרביעי מן התמונה הראשונה, וזה ההיקש הוא המין השלישי מן התמונה השניה, וזה ההיקש הוא המין החמישי מן התמונה השלישית.
בתמונה הראשונה צריכה שתהיה הקטנה מחייבת והגדולה כוללת – והתולדה גם כן כוללת – רצוני לומר, אף כוללת, אבל תוכל להיות גם כן חלקית ולאו דוקא כוללת[2].
השנית משתתפת לה בכמות[3] ונבדלת ממנה באיכות, וזה בהקדמה ובתולדה.
- ורצוני בשיתוף בכמות בהקדמות[4] שישמר סדר הכללות, רצוני לומר, שתהיה על כל פנים הגדולה כוללת כמו הראשונה;
- ורצוני בהבדל באיכות, כי השנית תוסיף על הראשונה בהקדמה הקטנה שאינה צריכה שתהיה מחייבת בקטנה, ובזה בעצמו תחסר[5] ממנה שלא תוליד מחייבת;
- ורצוני בתולדה שתוליד גם כן כוללת כמו הראשונה ולא תוליד מחייבת, רצוני לומר שאינה צריכה – שאין בכחה – להוליד מחייבת.
והתמונה השלישית משותפת לראשונה באיכות ונבדלת ממנה בכמות, וזה גם כן בהקדמות ובתולדה;
- רצוני בשיתוף באיכות בהקדמות, שהשלישית תשמור סדר המחייבת, רצוני לומר, שהיא בהכרח הקטנה מחייבת כמו בתמונה הראשונה, רצוני לומר, שצריכה להיות מחייבת על כל פנים;
- ורצוני בתולדה שתוליד גם כן מחייבת ולא שלילה כוללת, כי אם שלילה חלקית;
- ורצוני בהבדל בכמות, כי השלישית תוסיף על הראשונה שלא תצטרך היות הגדולה כוללת, ובזה בעצמו תחסר ממנה שלא תוליד כוללת.
השנית והשלישית הפכיות בכמות ובאיכות.
- רצוני בזה כי השנית תשמור סרר הכללות ולא תשמור סדר החיוב, ותוליד כוללת ולא תוליד מחייבת רק שלילה. והשלישית בהיפוך, כי היא שומרת החיוב ולא תשמור סדר הכללות, ולכן תוליד מחייבת ולא תוליד כוללת.
ובכלל: שהשנית לא תשמור סדר החיוב ולא תולידהו, והשלישית לא תשמור סדר כלל ולא תולידהו.
[6]התמונה הראשונה, והיא שהגדר האמצעי נושא בהקדמה האחת ונשוא באחרת, היא על ארבעה פנים.
- האחד: כל ג’ ב’ וכל ב’ א’, אם כן כל ג’ הוא א’.
- השני: כל ג’ ב’ ואין דבר מב’ א’, אם כן אין דבר מג’ א’.
- השלישי: קצת ג’ ב’ וכל ב’ א’, אם כן קצת ג’ א’.
- הרביעי: קצת ג’ ב’ ואין דבר מב’ א’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
התמונה השנית, והיא שהגדר האמצעי נשוא בשתי ההקדמות, היא גם כן על ארבעה פנים.
- האחד: כל ג’ ב’ ואין דבר מא’ ב’, אם כן אין דבר מג’ א’.
- השני: אין דבר מג’ ב’ וכל א’ ב’, אם כן אין דבר מג’ א’.
- השלישי: קצת ג’ ב’ ואין דבר מא’ ב’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
- הרביעי: קצת ג’ איננו ב’ וכל א’ ב’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
התמונה השלישית, והיא שהגדר האמצעי נושא בשתי ההקדמות, היא על ששה פנים.
- האחד: כל ב’ ג’ וכל ב’ א’, אם כן קצת ג’ א’.
- השני: כל ב’ ג’ ואין דבר מב’ א’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
- השלישי: קצת ב’ ג’ וכל ב’ א’, אם כן קצת ג’ א’.
- הרביעי: כל ב’ ג’ וקצת ב’ א’, אם כן קצת ג’ א’.
- החמישי: קצת ב’ ג’ ואין דבר מב’ א’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
- הששי: כל ב’ ג’ וקצת ב’ איננו א’, אם כן קצת ג’ איננו א’.
וכל מה שהוא זולת[7] אלו ארבע עשר המינים מן החבורים – רצוני לומר, ארבעה ותשעים החבורים הנשארים – אינם היקשים, כי הם לא יחייבו דבר אחר בהכרח. ואמנם הראיה על ביטול החבורים ההם וקיום אלו המינים וידיעתם, הוא חלק גדול ממלאכת ההגיון, ואין זה כונת המאמר.
ואלו ארבעה עשר המינים ממיני ההקשים ייקראו – ההיקשים המשאיים.
ואולם ההיקשים התנאיים הנה הם שני מינים: תנאי מדבק ותנאי נבדל.
- והיקש התנאי המדבק הוא באמרנו: „אם היה השמש עולה הנה עתה הוא יום”, ואחר נתנה ונאמר: „אבל עתה השמש עלה”, הנה יתחייב שיהיה עתה יום. וכל היקש מחבר כן יקרא – תנאי מדבק.
- והיקש התנאי הנחלק – רצוני לומר, הנבדל הנזכר לעיל – באמרנו: „זה המספר אם זוג אם נפרד”, או נאמר: „אלו המים אם חמים אם קרים אם פושרים”, ואחר כך נתנה ונאמר בדמיון הראשון: „אבל הוא נפרד”, הנה יתחייב שלא יהיה זוג; או נתנה ונאמר במשל השני: „אבל אלו המים חמים”, הנה יתחייב שלא יהיו קרים ולא פושרים. וכל היקש יחבר כן יקרא – היקש התנאי הנבדל.
וכל מיני ההיקשים התנאיים המולידים חמשה מינים: המדבק – שני מינים, והנבדל – שלשה מינים. וראיות זה והמשליהן אינן כונת זה המאמר.
ולאנשי זאת המלאכה[8] מין ממיני ההיקש יקראהו – היקש החילוף. וזה כי אנחנו כשרצינו לאמת משפט-מה ובארנוהו בהיקש אחד מן ההיקשים המשאיים, והוליד לנו המשפט אשר רצינו שנדע אמתותו, הנה אנחנו נקרא אותו – ההיקש המשאיי הישר. ואם אמתנו המשפט בדרך אחר, והוא שנניח סותר המשפט[9] אשר נרצה לדעת אמיתותו ונחבר ההיקש שיהיה לנו המופת בו, ויוליד שקר הסותר אשר הנחנו, נאמר כי המשפט אשר הנחנו הוא אמתי בלי ספק, ואז המשפט אשר נרצה לאמתו יקראהו – היקש החלוף.
ולנו מין אחר מן ההיקש יקראהו – היקש החיפוש, והוא שיהיה משפט-מה נודעו חלקיו והתאמת בחיפוש קצת חלקיו, הנה נקח המשפט ההוא כללי ונשימהו הקדמת היקש.
ולנו היקש אחר יקראהו – היקש הדמיון, רצוני לומר, ההעתקה, והוא שנמצא שני דברים מתדמים בענין-מה ונמצא דין[10] באחד משני הדברים בלתי נמצא ביותר, הנה נדון את הדין ההוא על הדבר האחר.
- דמיונו שישאל שואל: „האם השמים נעשו במלאכה?” ונאמר: „כן! ראיתי זה, כי השמים גשם[11], והכותל גשם, והכותל נעשה במלאכה, אם כן השמים נעשו במלאכה!”
הנה זה הוא ההיקש המשלי. ואם נקח ראיה על היות השמים במלאכה כשנחפש הגשמים אשר התהוו כולם או רובם ונמצאם נעשים במלאכה, ונאמר: „והוא הדין לשמים!” הנה אנחנו נקראהו – היקש החפוש.
- דמיונו שנאמר: „הגשם הוא בית האוצר והכסא והמנורה ומה שדומה להם, והם נעשים במלאכה, והשמים מכלל גשם הם, אם כן נעשים במלאכה”. וזה הוא היקש החפוש.
ולנו היקשים אחרים נקראים היקשי הדינים התוריים[12], ואין פנים לזכרם במה שאנחנו בדרכיהם.
הנה כלל מה שיכללהו זה השער מפירוש העניינים שנים עשר שמות הם. והם: התמונה הראשונה מן ההיקש, התמונה השנית מן ההיקש, התמונה השלישית מן ההיקש, מיני תמונות ההיקש, ההיקשים המשאיים, ההיקשים התנאיים, התנאי המדבק, התנאי הנחלק, ההיקש המשאיי הישר, היקש החלוף, היקש החפוש, היקש ההמשל.
- ^ כשתעיין בצרופים השונים.
- ^ הבאורים לכל אלו התמונות באים לקמן.
- ^ הכמות – סימן משותף להן.
- ^ הכמות המשותפת היא בהקדמות.
- ^ תמנע.
- ^ מכאן מתחילים הביאורים אל האמור לעיל בדבר שלש התמונות.
- ^ מחוץ.
- ^ לחכמי ההגיון.
- ^ איזה נגוד למשפט שאמתיותו אנו חוקרים.
- ^ דבר-מה, איזה היקש.
- ^ גשמי.
- ^ מעין שלש עשרה מדות שהתורה נדרשת בהן.