קראו לנחשים (ביאליק)

(הופנה מהדף קראו לנחשים)

קִרְאוּ לַנְּחָשִׁים וְיַעֲבִירוּ זַעַמְכֶם עַד קְצֵה הָאָרֶץ.
 
כִּי-הִנֵּה הוּטַלְתֶּם אֶל-מִדְבָּר, נִצְמַדְתֶּם לִצְחִיחַ סָלַע,
מַעֲרֻמֵּי עוֹלָם סְבִיבְכֶם וּמְאֵרַת אֱלֹהִים הַדּוֹמָמֶת;
וְעַתִּיקֵי מִשְּׁדֵי אֲדָמָה רֵיחַ חֵיק אֵם נְשִׁיתֶם,
וַתִּשְׁכְּחוּ מַה-מַּרְאֵה הַדֶּשֶׁא וּמָה-רֵיחוֹ אַחֲרֵי הַגָּשֶׁם,
וּמַה-חֹסֶן יַעְרוֹת עַד וְצָהֳלַת אֲפִיקֵי מָיִם,
וּמַה-צֵּל עֵץ הַחַיִּים, הָרָטֹב וְהָרַעֲנָן לָנֶצַח.
וּבִכְלוֹת פֵּרוּרֵי נַפְשְׁכֶם, שְׁאֵרִית פִּרְיָהּ וְקַרְנָהּ –
וַיְהִי מַאֲכַלְכֶם חָצָץ, לִחַכְתֶּם חַלָּמִישׁ בַּצָּמָא,
תְּפִלַּתְכֶם – לְחִישַׁת צִפְעוֹנִים, וְתִקְוַתְכֶם – רַחֲבֵי יְשִׁימוֹן.
וַתֵּלַהּ עֵינְכֶם מֵהַבִּיט אֶל-מְעוֹרֵי שָׁמַיִם וָאָרֶץ,
מְקוֹם אֵין דָּבָר בִּשְׁבִילְכֶם לְהַחֲיוֹת לֵבָב וָעָיִן,
וּמְקוֹם זְעוּמָה יַד-אֱלֹהִים וְעֵינוֹ רָעָה וְצָרָה
מֵהַתְעוֹת שָׁמָּה עָב קַל וּמְנַּפְנֵף עָלָיו כְּנַף רוּחַ –
וְנָבְלוּ חַיֵּיכֶם בְּשִׁמָּמוֹן, בְּעֵירֹם וּבְיֹבֶשׁ כֹּל,
וּשְׁאֶלְתֶּם אֶת-נַפְשְׁכֶם לָמוּת וּבְחֶבְלֵי חַיֵּיכֶם תִּזְעָקוּ.
 
קִרְאוּ לַנְּשָׁרִים וְיִשְׂאוּ זַעֲקַתְכֶם עַד לֵב הַשָּׁמָיִם.
 
כִּי הִנֵּה נִפְקַד מִדְבַּרְכֶם, נִפְקַד בִּנְשִׂיאִים וָרוּחַ,
מִיַּרְכְּתֵי אֶרֶץ נֵעוֹרוּ צִירִים מְבַשְּׂרֵי תְחִיָּה,
עֲדַת עָבִים רָוִים וְקַלִּים, שָׂשִׂים לִקְרַאת קֹוֵיהֶם,
נוֹשְׂאֵי הַתְּחִיָּה מִמֶּרְחָק, וּרְוָיָה לִצְמֵאִים וּלְעֹרְגִים,
נִרְדָּם הָרַעַם בְּחֵיקָם וְרֶשֶׁף מְפַזֵּז לִפְנֵיהֶם,
מִתְפַּתֵּל בֵּין קָדְקֳדֵי צוּרִים וּמְקַפֵּץ עַל שִׁנֵּי סְלָעִים,
וְהִגִּיעוּ הֶעָבִים עָדֵיכֶם, וְהִבְהִיק הַבָּרָק בְּעֵינְכֶם,
וְנֵעוֹר הָרַעַם וְרָגַז וּפִתְאֹם יִתְפּוֹצֵץ עַל-רֹאשְׁכֶם,
וְחָל וְהִזְדַּעְזַע הַמִּדְבָּר וְסַלְעֲכֶם יָנוּט תַּחְתֵּיכֶם,
וְקַמְתֶּם מִשְׁתָּאִים וַחֲרֵדִים, מֻכֵּי סַנְוֵרִים וְתִמָּהוֹן,
נִזְרָקִים מֵאוֹר אֶל-עֲלָטָה וּטְבוּלִים בִּשְׁנֵיהֶם כְּאֶחָד,
וּפְרַשְׂתֶּם כַּפֵּיכֶם לֶעָבִים וְשִׁוְּעוּ עֵינֵיכֶם אֶל-מָטָר –
אַךְ עָבֵי הַבְּרָכָה יַחֲלֹפוּ, כָּל-עֻמַּת שֶׁבָּאוּ יֵלֵכוּ,
עָזְבוּ שְׂחוֹק רַעֲמָם לָכֶם וְגִשְׁמֵיהֶם יוֹלִיכוּ אֶל-אָרֶץ;
וְעֲמַדְתֶּם גַּלְמוּדִים וַחֲרֵרִים עִם-קוֹצֵי הַמִּדְבָּר וַאֲבָנָיו,
וּתְפִלָּה אַחֲרוֹנָה נוֹבֶלֶת כִּמְאֵרָה נַעֲוָה עַל-שְׂפַתְכֶם,
וּשְׁאֶלְתֶּם אֶת-נַפְשְׁכֶם לָמוּת וּבְזַעֲוַת חַיֵּיכֶם תִּמָּקּוּ –
 
קִרְאוּ לֶעָבִים וְיִשְׂאוּ יְגוֹנְכֶם אֶל רַחֲבֵי הַיַּמִּים.
 
תרס"ו.

טקסט זה הועתק מפרויקט בן-יהודה.