קיצור שולחן ערוך קכה

סימן קודםלתוכן הענייניםסימן הבא

קכה. דיני תשעה באב שחל בשבת או באחד בשבת, ובו ח' סעיפים

(א) עריכה

  • תשעה באב שחל באחד בשבת, או שחל בשבת ונדחה לאחד בשבת, אוכלין בשבת בשר ושותין יין. ואפילו בסעודה שלישית שלאחר מנחה מותר בכל, אך לא ישב אז בסעודת חברים. ואם חל ברית מילה, יעשו הסעודה (סעודת הברית, לא סעודה שלישית. נ.) קודם מנחה.
  • אבל מותר לאכול עם בני ביתו, ויכול לברך בזימון. וצריך להפסיק מבעוד יום, כי בבין השמשות אסור באכילה ושתיה ורחיצה. אך המנעלים לא יחלוץ עד לאחר ברכו. והש"ץ חולץ קודם שמתחיל והוא רחום, כדי שלא לבלבל דעתו. ויאמר מתחילה ברכת המבדיל בין קודש לחול בלא שם ומלכות.

(ב) עריכה

ליל שבת שחל בו תשעה באב, אסור בתשמיש המיטה, אם לא כשחל אז ליל טבילתה.


(ג) עריכה

אומרים "אב הרחמים" ומזכירין נשמות בשחרית. אבל במנחה אין אומרים צדקתך צדק.

(ד) עריכה

תשעה באב שחל בשבת, יש להחמיר שלא ללמוד כי אם דברים המותרים ללמוד בתשעה באב, ולכן אין אומרים פרקי אבות. אבל לקרות הסדרה שנים מקרא ואחד תרגום, מותר, ומכל שכן קודם חצות היום. ואם חל בערב תשעה באב, אסור לאחר חצות היום בלימוד כמו בשאר ערב תשעה באב.

(ה) עריכה

קודם ערבית אין אומרים "למנצח בנגינות", ואין אומרים "ויהי נועם" קודם "ואתה קדוש", משום דנתיסד על הקמת המשכן, ועתה נחרב. גם אין אומרים "ויתן לך", ואין מברכין את הבנים.

(ו) עריכה

  • משתחשך, כשהוא רואה את הנר, מברך בורא מאורי האש, ובשמונה עשרה אומרים "אתה חוננתנו". אבל אין מבדילין על הכוס עד מוצאי תשעה באב, ואז הוא מבדיל על הכוס, אבל אינו מברך לא על הבשמים ולא על הנר, אפילו לא בירך עליו במוצאי שבת.
  • ויזהיר לבני ביתו שלא יעשו מלאכה עד שיאמרו "המבדיל בין קודש לחול" בלא שם ומלכות. אם שכח לומר "אתה חוננתנו", אינו צריך לחזור אלא גומר תפלתו (כמו שנתבאר לעיל סי' צ"ו), שהרי יבדיל במוצאי תשעה באב על הכוס. ולא יטעום קודם. ואם צריך לעשות מלאכה, יאמר תחלה "המבדיל בין קודש" וכו' בלא שם ומלכות.

(ז) עריכה

תשעה באב שחל בשבת ונדחה ליום ראשון, בלילה שלאחר התענית אסורין בבשר ויין כמו בשאר תשעה באב מפני אבילות היום, אבל למחר מותרין מיד בכל.

(ח) עריכה

אם יש מילה בתשעה באב שנדחה, מותר לבעלי הברית, דהיינו אבי הבן ואימו והמוהל והסנדק, להתפלל מנחה גדולה, היינו חצי שעה לאחר צהרים, ואז מותר להבדיל על הבוס ולאכול ולרחוץ. אבל סעודה לא יעשו עד הלילה. וכן בפדיון הבן בזמנו, האב והכהן לא ישלימו.