משנה יומא ו ב

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר מועד · מסכת יומא · פרק ו · משנה ב | >>

בא לו אצל שעיר המשתלח, וסומך שתי ידיו עליו ומתוודה.

וכך היה אומר: אנא השם, עוו פשעו חטאו לפניך עמך בית ישראל.

אנא בשם^ד, כפר נא לעוונות ולפשעים ולחטאים, שעוו ושפשעו ושחטאו לפניך עמך בית ישראל^ה, ככתוב בתורת משה עבדך לאמר (ויקרא טז): כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני יי תטהרו.

והכהנים והעם ^ו העומדים בעזרה, כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא מפי כהן גדול^ז, היו כורעים ומשתחוים ונופלים על פניהם, ואומרים: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד.

משנה מנוקדת

[עריכה]

בָּא לוֹ אֵצֶל שָׂעִיר הַמִּשְׁתַּלֵּחַ,

וְסוֹמֵךְ שְׁתֵּי יָדָיו עָלָיו וּמִתְוַדֶּה.

וְכָךְ הָיָה אוֹמֵר:

אָנָּא הַשֵּׁם,

עָווּ, פָּשְׁעוּ, חָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל.

אָנָּא בַשֵּׁם,

כַּפֶּר נָא לָעֲוֹנוֹת וְלַפְּשָׁעִים וְלַחֲטָאִים שֶׁעָווּ וְשֶׁפָּשְׁעוּ וְשֶׁחָטְאוּ לְפָנֶיךָ עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל,

כַּכָּתוּב בְּתוֹרַת מֹשֶׁה עַבְדֶּךָ, לֵאמֹר (ויקרא טז, ל):

"כִּי בַיּוֹם הַזֶּה יְכַפֵּר עֲלֵיכֶם לְטַהֵר אֶתְכֶם, מִכֹּל חַטֹּאתֵיכֶם לִפְנֵי יְיָ תִּטְהָרוּ".

וְהַכֹּהֲנִים וְהָעָם הָעוֹמְדִים בָּעֲזָרָה,

כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹמְעִים שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ שֶׁהוּא יוֹצֵא מִפִּי כֹּהֵן גָּדוֹל,

הָיוּ כּוֹרְעִים וּמִשְׁתַּחֲוִים וְנוֹפְלִים עַל פְּנֵיהֶם, וְאוֹמְרִים:

"בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָעֶד".

נוסח הרמב"ם

[עריכה]

בא לו - אצל שעיר המשתלח,

וסמך שתי ידיו עליו - והתוודה.

וכך היה אומר:

"אנא ה' -

עוו, פשעו, וחטאו לפניך - עמך בית ישראל.

אנא ה' -

כפר נא לעוונות, ולפשעים, ולחטאים,

שעוו, ושפשעו, ושחטאו לפניך - עמך בית ישראל.

ככתוב בתורת משה עבדך לאמור:

"כי ביום הזה יכפר עליכם,

לטהר אתכם מכל חטאותיכם,

לפני ה' תטהרו" (ויקרא טז ל)".

והם עונין אחריו:

"ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".

פירוש הרמב"ם

[עריכה]

כבר בארתי לך, כי סדר הוידוי "חטא עון ופשע":

פירוש רבי עובדיה מברטנורא

[עריכה]

בא לו אצל שעיר - לאחר שגמר מתן דמים של פר ושעיר בא לו הכהן אצל שעיר המשתלח במקום שהעמידו שם כנגד בית שלוחו:

פירוש תוספות יום טוב

[עריכה]

אנא השם עוו פשעו חטאו. ה"ג בכולה מתניתין ברישא עון ובסיפא חטא כדלעיל משנה ב' פ"ד. וע"ש בפי' הר"ב. וז"ש הרמב"ם בכאן כבר בארתי לך כי סדר הוידוי חטא עון ופשע ע"כ ש"מ דגירסתו במשנתינו לא כן הוא:

[אנא בשם כפר נא כו'. ותימה דבב' וידויי הפר תנן אנא השם כפר נא כו' כדלעיל פ"ג משנה ח' ופ"ד משנה ב'. וראיתי בטוא"ח סי' תרכ"א דכתב ג"כ חילוף גירסאות. אבל כל הוידויין שוין דבכולן גרסי' בשני בבי"ת אנא בשם כו'. ובירושלמי אמר רבי חגי בראשונה היה אומר אנא השם. ובשניה אנא בשם. והביא ב"י דברי הרא"ש שכתב וז"ל וסבור אני דאנא השם היה אומר [בראשונה] ובשניה אנא בשם אלא שהמשנה [נשנית] בלשון העולם ע"כ כלומר שאע"פ שבמשנה כתוב בשניהם אנא השם לישנא דעלמא נקט שדרך העולם לומר בתפלותיהם אנא השם אבל כהן גדול היה אומר בשניה אנא בשם עכ"ל הב"י. וא"כ משמע דגירסת המשנה בשלשת הוידויים גם בשניה אנא השם כו'. ומ"מ צריך טעם לפי הירושלמי ולמאי דכתב הרא"ש שכן צ"ל אף למשנתינו שכהן גדול היה אומר בשניה בבי"ת אנא בשם כו' ומאי שנא שניה מהראשונה ונ"ל דבראשונה כשמתחיל צריך שיאמר בה"א הקריאה שקורא להש"י בשמו כדי שיתודה לפניו. ובשניה שמבקש הכפרה אומר בשם ר"ל שבשם הזה יכפר כי הוא המקור לכל השמות. וכדברי הרא"ש. שהוא שם בן ד'. ועיין בד"ה כשהיו כו']:

עמך בית ישראל. אפילו לת"ק דספ"ק דשבועות דס"ל דכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות. לא הוצרך להזכיר אני וביתי ובני אהרן דאטו כהנים לאו בכלל עמך בית ישראל נינהו. גמ':

והכהנים והעם וכו'. השתא מפרש דכל היכא דתנן והן אומרים בשכמל"ו דר"ל הכהנים והעם. אבל אין לומר דדוקא הכא העם דאוידוי דידהו הזכיר השם. דמ"ש. דלאו בוידוי תליא מלתא אלא בהזכרה. וא"ל דהעם לא היו בעזרה אלא בשעת וידוי שלהם דאמאי לא אלא דתנא נטר לה עד הכא שהוא סוף ההזכרות. וכ"כ הרמב"ם בסוף פ"ב מהל' עי"כ על כולם והכהנים והעם וכו'. וכן הוא בפיוט אלא דגבי לה' חטאת לא כתב כלל. והטעם נ"ל שבכל מקום שאמר לפני ה' תטהרו תיקן הפייטן כדי שהחזן יאמר להן תטהרו. כמו שאמר הכהן לברך העם שיקוים בהם תטהרו. אבל בלה' חטאת שלא אמר הכהן פסוק דתטהרו לא תיקן הפייטן ג"כ והכהנים והעם כו':

כשהיו שומעין שם המפורש יוצא מפי כ"ג כו'. משמע דאלו כשהיו שומעין מפי שאר כהנים, וא"נ מפי כ"ג ודלא בהני דתנינן לא היו עושין כל אלה. ואע"פ שבמקדש מברכין ככתבו בברכת כהנים כדתנן במשנה ו' פ"ז דסוטה ואולי טעם הדבר כמו שכתב החכם מהר"ר משה קרדואירו בסוף עבודת יה"כ שבכל יום היו מזכירין הכהנים אותו בברכת הכהנים בנקוד אל"ף דלי"ת דהיינו וכו' וביום זה היה מזכיר בנקוד חול"ם סגו"ל קמ"ץ סגו"ל:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

[עריכה]

(ד) (על המשנה) בשם. דכל הוידוין שוין היה אומר בראשונה השם ובשניה בשם. ירושלמי. ונ"ל דבראשונה כשמתחיל צריך שיאמר בה"א הקריאה שקורא להש"י בשמו שיתודה לפניו. ובשניה שמבקש הכפרה אומר בשם, רצה לומר שבשם הזה יכפר כי הוא מקור לכל השמות שהוא שם בן ד'. תוי"ט:

(ה) (על המשנה) בית ישראל. אפילו לת"ק דספ"ק דשבועות דכהנים מתכפרים בשעיר המשתלח בשאר עבירות לא הוצרך להזכיר אני וביתי ובני אהרן דאטו כהנים לאו בכלל עמך בית ישראל נינהו. גמרא:

(ו) (על המשנה) והכהנים והעם. השתא מפרש דכל היכא דתנן והן אומרים בשכמל"ו דר"ל הכהנים והעם:

(ז) (על המשנה) שם המפורש כו' כהן גדול. משמע דאלו כשהיו שומעים מפי שאר כהנים וא"נ מפי כה"ג ודלא בהני דתנינן לא היו עושין כל אלה. ואע"פ שבמקדש מברכין ככתבו בברכת כהנים כדתנן במ"ו פ"ז דסוטה. ואולי טעם הדבר כמ"ש הר"מ קרדואירו בסוף עיה"כ. שבכל יום היו מזכירין הכהנים אותו בבכ"ה בנקוד אל"ף דל"ת וביום זה היה מזכיר בניקוד חול"ם סגו"ל קמ"ץ סגו"ל:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

[עריכה]

בא לו אצל שעיר: השתא הדר תנא למילתיה לאורויי בסדר העבודה וקאמר דלאחר שגמר וכו':

אנא ה' חטאו עוו פשעו: ממה שכתב הרמב"ם ז"ל לעיל פ"ד וז"ל וזה שתמצא כתוב בשלשת הוידויין עון פשעו חטא הוא דעת ר"מ ע"כ נרא' שגם פה גרסי' עוו פשעו חטאו עמך בית ישראל וכן הוא בירוש': ואילו בני אהרן עם קדושיך לא קתני ואפ"ה מוקי לה אביי בגמ' אפי' כר' יהודה דפליגי אדר' שמעון בספ"ק דשבועות ואמר יש להם כפרה בשעיר המשתלח דאטו כהנים לאו בכלל עמך ישראל נינהו:

והכהנים והעם: וכוליה בירוש' ל"ג ליה אף הכא. אכן ה"ר יהוסף ז"ל מחקו כולו אלא ה"ג לפני ה' תטהרו והן עונין אחריו בשכמל"ו וכתב כן מצאתי בכל הספרים דל"ג ליה הכא וכן נ"ל דל"ג ליה אלא בהזכרת השם הראשון בפ' שלישי ותו לא צריך ע"כ:

בתורת משה עבדך לאמר: צריך למחוק מלת לאמר:

מפי כ"ג כורעין ומשתחוין: אית דגרסי מפי כ"ג בקדושה וּבְטָהָרָה כורעין ומשתחוין וביד ס"פ שני דהלכות עבודת יוה"כ ובפ"ד:

תפארת ישראל

יכין

[עריכה]

בא לו אצל שעיר המשתלח: ר"ל אחר מתן דם פר ושעיר' בא הכה"ג אצל השעיר שהעמיד נגד שער מזרח הלך הכה"ג השתא לשם:

וסומך שתי ידיו עליו: בין קרניו:

אנא בשם: ר"ל בעבור שם קדשך הויה:

והכהנים והעם העומדים בעזרה: נ"ל דלעיל קאמר והן עונין וכו', ר"ל הכהנים שסביבו. אבל הכא נקט הכהנים והעם' דכולן השתחוו וענו, מדהתוודה בעד כולם, דגם כהנים מתכפרין בשעיר בשאר עבירות כספ"ק דשבועות. ומה"ט היה נ"ל דלא השתחוו בכל פעם כששמעו השם ביו"כ, כלעיל פ"ג משנה ח', ופ"ד מ"א ומ"ב, דלא נזכר שם שהשתחוו, כמו שלא השתחוו כל השנה כששמעו השם ככתבו מפי הכהנים, ורק כששמעו השם בוידוי הכללי נפלו הכל על פניהם. אבל הרמב"ם [בפ"ב מיו"כ] כתב שהשתחוו בכל פעם ביו"כ. א"כ ע"כ צ"ל דתנא נטר לה מלפרש שכולן השתחוו, עד הכא. מדהוא כאן סוף ההזכרות שבעבודת היום. דבח' ברכות שמברך כוה"ג היום לא השתחוו' אף שג"כ הזכיר השמות ככתבן ועי' בחומר בקודש פ"ו אות י"ג שהוכחתי בס"ד שגם במקדש לא הזכירו השם ככתבו רק בנ"כ וביו"כ בווידוי כה"ג ובקריאה לשם חטאת, ועי' מ"ש בפירושינו בס"ד סוף מ"א מפרק כל ישראל:

כשהיו שומעים שם המפורש שהוא יוצא: שיצא מעצמו, דשכינה מדברת מתוך גרונו היום:

בועז

[עריכה]

פירושים נוספים

כתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית
דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים למשנה זו
מהדורת ויקיטקסט המבוארת

מפרשי הגמרא

פרק זה בתלמוד הבבלי