משנה אבות ב טז

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר נזיקין · מסכת אבות · פרק ב · משנה טז | >>

הוא היה אומר, לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה.

אם למדת תורה הרבהנב, נותנים לך שכר הרבה.

ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתךנג.

ודע מתן שכרן נד של צדיקים לעתיד לבוא.

משנה מנוקדת

הוּא הָיָה אוֹמֵר:

לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר,
וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה.
אִם לָמַדְתָּ תּוֹרָה הַרְבֵּה,
נוֹתְנִים לָךְ שָׂכָר הַרְבֵּה.
וְנֶאֱמָן הוּא בַּעַל מְלַאכְתְּךָ,
שֶׁיְּשַׁלֵּם לְךָ שְׂכַר פְּעֻלָּתְךָ.
וְדַע,
מַתַּן שְׂכָרָן שֶׁל צַדִּיקִים לֶעָתִיד לָבוֹא:

נוסח הרמב"ם

הוא היה אומר:

לא עליך כל המלאכה לגמור - ולא אתה בן חורין לבטל.
אבל אם למדת תורה הרבה - נותנין לך שכר הרבה.
ונאמן הוא בעל מלאכתך - שישלם לך שכר פעולתך.
ודע, שמתן שכרן של צדיקים - לעתיד לבוא.

פירוש הרמב"ם

לעתיד לבא - רוצה לומר לעולם הבא. וכבר בארנו עניין העולם הבא בפרק העשירי מסנהדרין במה שראוי לזכרו:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

לא עליך המלאכה לגמור - לא שכרך הקב"ה לגמור את כולה כדי שתפסיד שכרך אם לא תגמרנה. ושמא תאמר איני לומד ואיני נוטל שכר, ולא אתה בן חורין ליבטל. על כרחך העול מוטל עליך לעבוד:

לעתיד לבוא - לעולם הבא:

פירוש תוספות יום טוב

אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה. לפי שאמר לעיל והשכר הרבה וימשך לאדם מזה לומר הנה אקבל שכר הרבה כשאלמוד שעה א' ואח"כ אני יושב בטל מתורה כי כבר יש לי שכר הרבה לקבל לכך אמר אם למדת תורה הרבה נותנין לך שכר הרבה. דאל"ה לא. שהרי אדרבא יש עליך עונש בעון בטול תורה. כ"כ מד"ש. ומתיישב בזה הא דתנן בסוף מנחות [דף ק"י] . נאמר בעולת העוף אשה ריח ניחוח ובמנחה אשה ריח ניחוח ללמדך אחד המרבה ואחד הממעיט וכו' דהיינו זה שמקריב מנחה מסתמא עני הוא כדפירש"י בפרשת ויקרא נפש כי תקריב קרבן מנחה מי דרכו להתנדב מנחה עני ע"כ. ובזה הוא שאומר התנא שהן שוין לפי שהעני עושה כפי כחו וממונו. לפיכך שוה מיעוטו לפני הש"י כמו המרובה של העשיר. אבל ודאי מי שבכחו לעשות הרבה ועושה מועט. ודאי שאינו שוה לעושה מרובה. וכן נמי כשהעני עושה יותר ממנחה. ודאי ששכרו ג"כ יותר גדול. ולא אמרן ששוין המרובה והמועט אלא כשנעריך ג"כ המנדבים מה ערכם וכדאמרן. ובמתני' נמי דאמרן אם למדת תורה הרבה ביכול הוא אומר. וכיוצא בזה פי' בדרך חיים ועיין פ"ד מ"י. נותנים לך שכר הרבה. אצל תשלומין לא שייך לומר הרבה כי אין התשלומין רק מה שראוי לשלם. ולא הרבה. דרך חיים.

ונאמן הוא בעל מלאכתך שישלם לך שכר פעולתך. ולא תעלה על דעתך שכשתקבל המתנה הרמוזה במתן ובהרבה שינוכה משכרה. מד"ש.

ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא. כלומר מה שאני אומר לך ונאמן וכ:ו'. אין הכונה כדי שתעבוד ע"מ לקבל פרס רק כונתי היא זאת שתדעהו דרך ידיעה לבד וכדלעיל. ויש גורסין שמתן שכרן בשי"ן. ולאותה גירסא י"ל דאתא למימר דאפי' מתן שהיא המתנה בהאי עלמא ליכא ולכך אל תתמה בראותך הצדיקים אם מרעה אל רעה יצאו. כך כתוב במד"ש:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(נב) (על המשנה) הרבה. לפי שאמר לעיל' והשכר הרבה נמשך לאדם מזה לומר הנה אקבל שכר הרבה כשאלמד שעה אחת ואח"כ אני יושב בטל מתורה כי כבר יש לי שכר הרבה לקבל. לכך אמר אם למדת הרבה כו' דאל"ה לא שהרי אדרבה יש לך עונש בעון ביטול תורה. מד"ש. ולא אמרו אחד המרבה ואחד הממעיט כו' אלא כשנעריך ג"כ המנדבים מה ערכם, היינו שהעשיר מרבה והעני ממעיט, אבל לא כשיש ביכלתו להרבות והמעיט. ועתוי"ט:

(נג) (על המשנה) שכר כו'. ולא תעלה על דעתך שכשתקבל המתנה הרמוזה במתן ובהרבה, שינוכה משכרך. מד"ש:

(נד) (על המשנה) ודע כו'. בלומר אין הכוונה כדי שתעבוד ע"מ לקבל פרס. רק כוונתי היא זאת שתדעהו דרך ידיעה לבד וכדלעיל. ויש גורסים שמתן, בשי"ן. ולפ"ז י"ל דאתא למימר דאפילו מתן שהיא המתנה, בהאי עלמא ליכא, ולכך אל תתמה בראותך הצדיקים אם מרעה אל רעה יצאו. כ"כ במד"ש:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

לא עליך המלאכה לגמור:    ביד ספ"ג דהלכות ת"ת סימן וי"ו: ואיתה בתוספות פ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ט:) וכל דברי ר"ט איתנהו בפי' הרב ר' משה אלשיך ז"ל בפי' מצורע דף קע"ח ודקדק ט' דקדוקים ותרצם שפיר ע"ש:

תפארת ישראל

יכין

הוא היה אומר לא עליך המלאכה לגמור:    דאף שהמלאכה מרובה וכדאמרן, אפ"ה לא תתיאש אם לא תוכל לגמור כולן:

ולא אתה בן חורין ליבטל ממנה:    שלא תחשוב מפני שהמלאכה מרובה כל כך, בוודאי ישחררני הקב"ה מלקיים כולן, ואם אחטא, הקב"ה ימחול לי [חגיגה דט"ז א']. אבל הקב"ה חפץ שתעשה בהמלאכה הרבה הזאת כל שביכלתך:

אם למדת תורה הרבה נותנים לך שכר הרבה:    בעה"ז ובעה"ב:

ונאמן הוא בעל מלאכתך:    מלאכת פרנסתך:

שישלם לך שכר פעולתך:    כשתעשה המצות בשלימות האפשרי, דרק אז נקראת פעולה. דאל"כ נקרא רק מעשה:

ודע מתן שכרן של צדיקים לעתיד לבא:    שכשתעשה הכל כאשר צויתיך, ואעפ"כ תסבול צער ודוחק, דע כי כאן אינו עולם השכר או העונש, רק עולם הנסיון, ולפעמים תתנסה פה, ואם תעמוד בהנסיון, שכרך הרבה מאד לע"ל דאז תקבל שכר אמיתי גדול ורב מאד [והיינו דקאמר שמתן שכרן, ר"ל תשלומי עוה"ז יכונה שכר. אבל תשלומי עוה"ב הוא מתנה, ר"ל יותר ויותר מאשר יקווה דמה רב טובך אשר צפנת ליראיך כתיב]:

בועז

פירושים נוספים


מגן אבות (רשב"ץ)

דרך חיים (מהר"ל)

מדרש שמואל (אוזידא)