מחבר:מהר"ל מפראג
- רבי יהודה ליווא בן בצלאל
- נולד ב-ה' ר"פ, 1512, פולין - פוזנן.
- נפטר ב-י"ח אלול ה' שס"ט, 22 אוג' 1609, צ'כיה - פראג (לפני 415 שנה).
- חי כ-89 שנה.
 | |
| לידה |
1520? פוזנן, פולין  |
|---|---|
| פטירה |
17 בספטמבר 1609 פראג, ממלכת בוהמיה |
| מקום קבורה |
בית הקברות היהודי העתיק בפראג |
| תקופת הפעילות |
? – 17 בספטמבר 1609 |
| תפקידים נוספים |
רב מדינה, רב ראשי |
| תלמידיו |
יום-טוב ליפמן הלר, אליהו לואנץ, דוד גנז, שלמה אפרים מלונטשיץ |
| צאצאים |
בצלאל בן יהודה |
|
| |
  | |
ספריו
כתבי מהר"ל מפראג הם כתבים מחשבתיים שהמהר"ל כתב בכמה מערכות:
- תפיסה הגותית:
- ספרים המסודרים לפי המידות האלוהיות והחגים (כמו שכתב בהקדמתו לגבורות):
- הגדולה*
- גבורות ה'
- תפארת ישראל
- נצח ישראל
- ההוד*
- שמים וארץ*
- נר מצוה
- אור חדש
- ספרי מידות:
- נתיבות עולם (שני כרכים)
- דרך חיים על מסכת אבות
- נתיבות עולם
- ספרי פרשנות
- גור אריה (חמישה כרכים על רש"י למקרא)
- חידושי אגדות
(ארבעה כרכים על ש"ס בבלי)
- גור אריה
- הלכה
- שונות
- באר הגולה על תורה שבעל פה
- דרשות המהר"ל
- באר הגולה
(*) - ספרים אלו לא נמצאו מעולם, ויש הסוברים שגם לא נכתבו.
מהדורות
ספרי מהר"ל יצאו במאות השנים האחרונות במספר מהדורות רב.
- המהדורה הנפוצה ביותר כיום הינה מהדורת לונדון תשי"ד. מהדורה שבה יצאו כל כתבי המהר"ל הידועים. עם זאת, קיימים בה מספר רב של שיבושים ושגיאות כתיב.
- מהדורה חדשה ומהודרת בעריכת רבי יהושע דוד הרטמן יצאה בהוצאת מכון ירושלים שבמסגרתה פורסמו הספרים הבאים: חומש עם פירוש גור אריה (9 כרכים), נצח ישראל, תפארת ישראל, באר הגולה (3 כרכים כל אחד), דרך החיים (7 כרכים), נתיב התשובה, נתיב התורה (2 כרכים), נר מצוה, גבורות ה' (לעת עתה יצאו 3 כרכים, עד פרק נד) וסידור מבואר מלוקט מכתבי המהר"ל, הכולל ביאור על שיר השירים, רות וקהלת. בהוצאת מכון ירושלים נדפסו גם חידושיו בהלכה על מסכתות (לעת-עתה: ברכות, בבא מציעא).
כללים לעריכה
כללים מוסכמים לכתיבה
תיקונים של גרסה
- הוספת אות או מילה שעלולים לשנות משמעות באמצעות סוגריים מרובעים [].
- למשל בהקדמה של נצח ישראל, "הנה ימים באים ולא יאמר[ו]..."
- השמטה של אות או מילה באמצעות סוגריים עגולים ().
- לעיתים במידה שיש לעשות שינוי רב מדי, אפשר להשתמש בהערת שוליים <ref>הערה</ref>.
- יש לפתוח מילים שנכתבו בראשי תיבות למשל עו"ג - עובדי גילולים.
- לעיתים התוכן נכתב בכתיב מלא ולעיתים בכתיב חסר. יש לכתוב את הכל בכתיב מלא. כמו למשל "חלופו -> חילופו".
ציטוט
- ציטוט של פסוקים באופן מנוקד, אם הפסוק המצוטט אצל המהר"ל שונה, יש לציין זאת בהערת שוליים.
- בציטוט של מובאה ממדרש או תלמוד, יש לעשות זאת בהזחה בצירוף גרשיים פותחים וסוגרים, ואולי בתבנית שתשקף שלא מדובר בתוכן של המהר"ל אלא ציטוט.
- במידה ובתוך הציטוט יש ציטוט נוסף, כמו מדרש שמצטט פסוק, הוא היה בגרש. לדוגמה:
- "'תורת אמת היתה בפיהו' - במשה 'ומשפטיו עם ישראל', משה אמר, ייקוב הדין את ההר, אבל אהרן אוהב שלום ורודף שלום, ומשים שלום בין איש לחברו, שנאמר 'בשלום ובמישור הלך אתי'".
- רצוי לתת קישור מהציטוט שלרוב יהיה מהמקרא, מהתלמוד או מהמדרש. בסוגריים.
תרגום
- מילים בארמית יש לתרגם באמצעות תבנית {{ב|מילה|תרגום}}
- במידה ומצוטט קטע שלם בארמית ראוי לתרגם את כולו ולהציג באמצעות תבנית חלונית בצד. {{הע-שמאל| }}
פורמט
הפורמט של מהדורת לונדון הוא בשתי עמודות. יתכן שצריך למצוא דרך לשחזר פורמט זה.
עוד
- שאלה פתוחה. האם כדאי לכתוב ציוני עמוד לפי מהדורת לונדון. או שאפשר להסתפק בכך שהספרים מחולקים לפרקים.
להלן רשימה אוטומטית של דפים המוקדשים לכתביו באתר ויקיטקסט:
במיזמים אחרים של ויקימדיה
