משנה בכורים א רמבם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
מאין תקציר עריכה
שורה 2:
 
 
(א) <קטע התחלה=הלכה א/>(א) <קטע התחלה=רמבם א/>יש מביאין בכורים וקורין. מביאין ולא קורין. ויש שאינן מביאין .
:ואלו שאינן מביאין:
:הנוטע לתוך שלו, והבריך לתוך של יחיד או לתוך של רבים ;
:המבריך מתוך של יחיד לתוך שלו, או מתוך של רבים לתוך שלו .
:הנוטע לתוך שלו, והמבריך לתוך שלו, ודרך היחיד ודרך הרבים באמצע - הרי זה אינו מביא .
:רבי יהודה אומר: כזה מביא.<קטע סוף=רמבם א/><קטע סוף=הלכה א/>
 
<קטע התחלה=הלכה ב/>(ב) <קטע התחלה=רמבם ב/>ומאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא ([[שמות כג יט]] [[שמות לד כו]]) עד שיהו כל הגידולין מאדמתך האריסין והחכורות והסיקריקון והגזלן אין מביאין מאותו הטעם משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך.<קטע סוף=רמבם ב/><קטע סוף=הלכה ב/>
 
(ב) <קטע התחלה=הלכה ב/><קטע התחלה=רמבם ב/>ומאיזה טעם אינו מביא? -
<קטע התחלה=הלכה ג/>(ג) <קטע התחלה=רמבם ג/>אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אין מביאין הבכורים קודם לעצרת אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת ולא קיבלו מהם מפני הכתוב שבתורה וחג הקציר ביכורי מעשיך אשר תזרע בשדה ([[שמות כג טז]]).<קטע סוף=רמבם ג/><קטע סוף=הלכה ג/>
:משום שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך תביא" ([[שמות כג יט]] [[שמות לד כו]]), עד שיהו כל הגידולין מאדמתך.
<קטע התחלה=הלכה ב/>(ב) <קטע התחלה=רמבם ב/>ומאיזה טעם אינו מביא משום שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא ([[שמות כג יט]] [[שמות לד כו]]) עד שיהו כל הגידולין מאדמתך :האריסין, והחכורות ,והסיקריקון, והגזלן - אין מביאין מאותו הטעם, משום שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך".<קטע סוף=רמבם ב/><קטע סוף=הלכה ב/>
 
<קטע התחלה=הלכה ד/>(ד) <קטע התחלה=רמבם ד/>אלו מביאין ולא קורין הגר מביא ואינו קורא שאינו יכל לומר אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו ([[דברים כו ג]]) אם הייתה אימו מישראל מביא וקורא וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו אומר אלוהי אבות ישראל וכשהוא מתפלל בבית הכנסת אומר אלוהי אבותיכם ואם הייתה אימו מישראל אומר אלוהי אבותינו.<קטע סוף=רמבם ד/><קטע סוף=הלכה ד/>
 
(ג) <קטע התחלה=הלכה ג/><קטע התחלה=רמבם ג/>אין מביאין בכורים, חוץ משבעת המינים.
<קטע התחלה=הלכה ה/>(ה) <קטע התחלה=רמבם ה/>רבי אליעזר בן יעקוב אומר האישה בת גרים לא תינשא לכהונה עד שתהא אימה מישראל אחד גרים ואחד עבדים משוחררים אפילו עד עשרה דורות עד שתהא אימן מישראל האפיטרופין העבד והשליח והאישה וטומטום ואנדרוגינוס מביאין ולא קורין שאינן יכלין לומר אשר נתת לי ה' ([[דברים כו י]]).<קטע סוף=רמבם ה/><קטע סוף=הלכה ה/>
:לא מתמרים שבהרים, ולא מפירות שבעמקים, ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר.
:אין מביאין הבכורים קודם לעצרת.
<קטע התחלה=הלכה ג/>(ג) <קטע התחלה=רמבם ג/>אין מביאין בכורים חוץ משבעת המינים לא מתמרים שבהרים ולא מפירות שבעמקים ולא מזיתי שמן שאינן מן המובחר אין מביאין הבכורים קודם לעצרת :אנשי הר צבועים הביאו ביכוריהם קודם לעצרת, ולא קיבלו מהם, מפני הכתוב שבתורה "וחג הקציר ביכורי מעשיך, אשר תזרע בשדה" ([[שמות כג טז]]).<קטע סוף=רמבם ג/><קטע סוף=הלכה ג/>
 
<קטע התחלה=הלכה ו/>(ו) <קטע התחלה=רמבם ו/>הקונה שני אילנות בתוך של חברו מביא ואינו קורא רבי מאיר אומר מביא וקורא יבש המעיין ונקצץ האילן מביא ואינו קורא רבי יהודה אומר מביא וקורא מהחג ועד חנוכה מביא ואינו קורא רבי יהודה בן בתירה אומר מביא וקורא.<קטע סוף=רמבם ו/><קטע סוף=הלכה ו/>
 
(ד) <קטע התחלה=הלכה ד/><קטע התחלה=רמבם ד/>אלו מביאין ולא קורין:
<קטע התחלה=הלכה ז/>(ז) <קטע התחלה=רמבם ז/>הפריש את ביכוריו ומכר את שדהו מביא ואינו קורא השני מאותו המין אינו מביא ממין אחר מביא וקורא רבי יהודה אומר אף מאותו המין מביא וקורא.<קטע סוף=רמבם ז/><קטע סוף=הלכה ז/>
:הגר מביא ואינו קורא - שאינו יכול לומר "אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו" ([[דברים כו ג]]);
:אם הייתה אימו מישראל - מביא וקורא.
:וכשהוא מתפלל בינו לבין עצמו - אומר "אלוהי אבות ישראל";
:וכשהוא מתפלל בבית הכנסת - אומר "אלוהי אבותיכם";
:ואם הייתה אימו מישראל - אומר "אלוהי אבותינו".<קטע סוף=רמבם ד/><קטע סוף=הלכה ד/>
 
<קטע התחלה=הלכה ח/>(ח) <קטע התחלה=רמבם ח/>המפריש את ביכוריו נמקו נבזזו נגנבו אבדו או שנטמאו מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא והשנים אין חייבין עליהן חומש נטמאו בעזרה נופץ ואינו קורא.<קטע סוף=רמבם ח/><קטע סוף=הלכה ח/>
 
(ה) <קטע התחלה=הלכה ה/><קטע התחלה=רמבם ה/>רבי אליעזר בן יעקב אומר: האישה בת גרים - לא תינשא לכהונה, עד שתהא אימה מישראל.
<קטע התחלה=הלכה ט/>(ט) <קטע התחלה=רמבם ט/>ומנין שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית שנאמר ראשית ביכורי אדמתך תביא בית ה' אלוהיך ([[שמות כג יט]] [[שמות לד כו]]) מלמד שהוא חייב באחריותן עד שיביאם להר הבית הרי שהביא ממין אחד וקרא חזר והביא ממין אחר הרי זה אינו קורא.<קטע סוף=רמבם ט/><קטע סוף=הלכה ט/>
:אחד גרים ואחד עבדים משוחררים, אפילו עד עשרה דורות - עד שתהא אימן מישראל.
:האפטרופין, העבד, והשליח, והאישה, וטומטום, ואנדרוגינוס -
:מביאין ולא קורין, שאינן יכולין לומר "אשר נתת לי ה'" ([[דברים כו י]]).<קטע סוף=רמבם ה/><קטע סוף=הלכה ה/>
 
<קטע התחלה=הלכה י/>(י) <קטע התחלה=רמבם י/>ואלו מביאין וקורין מהעצרת ועד החג משבעת המינין מפירות שבהרים מתמרים שבעמקים ומזיתי שמן שהן מעבר לירדן רבי יוסי הגלילי אומר אין מביאין בכורים מעבר לירדן שאינה ארץ זבת חלב ודבש.<קטע סוף=רמבם י/><קטע סוף=הלכה י/>
 
(ו) <קטע התחלה=הלכה יאו/>(יא) <קטע התחלה=רמבם יאו/>הקונה שלשהשני אילנות בתוך של חברו מביא וקורא רבי מאיר אומר אפילו שנים קנה אילן וקרקעו- מביא וקוראואינו רבי יהודה אומר אף בעלי האריסות והחכורות מביאין וקוריןקורא.<קטע סוף=רמבם יא/><קטע סוף=הלכה יא/>
:רבי מאיר אומר: מביא וקורא.
:יבש המעיין, ונקצץ האילן - מביא ואינו קורא.
:רבי יהודה אומר: מביא וקורא.
:מהחג ועד חנוכה - מביא ואינו קורא.
:רבי יהודה בן בתירה אומר: מביא וקורא.<קטע סוף=רמבם ו/><קטע סוף=הלכה ו/>
 
 
(ז) <קטע התחלה=הלכה ז/><קטע התחלה=רמבם ז/>הפריש את ביכוריו, ומכר את שדהו - מביא ואינו קורא.
:השני מאותו המין - אינו מביא; ממין אחר - מביא וקורא.
:רבי יהודה אומר: אף מאותו המין - מביא וקורא.<קטע סוף=רמבם ז/><קטע סוף=הלכה ז/>
 
 
(ח) <קטע התחלה=הלכה ח/><קטע התחלה=רמבם ח/>המפריש את ביכוריו,
:נמקו, נבזזו, נגנבו, אבדו, או שנטמאו - מביא אחרים תחתיהן ואינו קורא.
:והשנים - אין חייבין עליהן חומש.
:נטמאו בעזרה - נופץ, ואינו קורא.<קטע סוף=רמבם ח/><קטע סוף=הלכה ח/>
 
 
(ט) <קטע התחלה=הלכה ט/><קטע התחלה=רמבם ט/>ומנין שהוא חייב באחריותן, עד שיביאם להר הבית -
:שנאמר "ראשית ביכורי אדמתך, תביא בית ה' אלוהיך" ([[שמות כג יט]] [[שמות לד כו]]),
:מלמד שהוא חייב באחריותן, עד שיביאם להר הבית.
:הרי שהביא ממין אחד, וקרא - חזר והביא ממין אחר, הרי זה אינו קורא.<קטע סוף=רמבם ט/><קטע סוף=הלכה ט/>
 
 
(י) <קטע התחלה=הלכה י/><קטע התחלה=רמבם י/>ואלו מביאין וקורין, מהעצרת ועד החג:
:משבעת המינין, מפירות שבהרים, מתמרים שבעמקים, ומזיתי שמן שהן מעבר לירדן.
<קטע התחלה=הלכה י/>(י) <קטע התחלה=רמבם י/>ואלו מביאין וקורין מהעצרת ועד החג משבעת המינין מפירות שבהרים מתמרים שבעמקים ומזיתי שמן שהן מעבר לירדן :רבי יוסי הגלילי אומר: אין מביאין בכורים מעבר לירדן, שאינה ארץ זבת חלב ודבש.<קטע סוף=רמבם י/><קטע סוף=הלכה י/>
 
 
(יא) <קטע התחלה=הלכה יא/><קטע התחלה=רמבם יא/>הקונה שלשה אילנות בתוך של חברו - מביא וקורא.
:רבי מאיר אומר: אפילו שנים.
:קנה אילן וקרקעו - מביא וקורא.
:רבי יהודה אומר: אף בעלי האריסות והחכורות, מביאין וקורין.<קטע סוף=רמבם יא/><קטע סוף=הלכה יא/>
 
 
<noinclude>הדף הראשי של [[משנה בכורים א]]</noinclude>