ביאור:רות ד ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הגואל
שורה 10:
כפי שדורש חוק הייבום, "וְנִגְּשָׁה יְבִמְתּוֹ אֵלָיו, לְעֵינֵי הַזְּקֵנִים" ([[דברים כה ט]]), בועז מודיע לזקני העיר, שהם התכנסו להיות עדים. שיש מספיק אנשים, כך שבעתיד אחד או שנים לא יוכלו להגיד שהגאולה לא נעשתה כראוי.
 
נראה שבועז היה אדם חשוב בעיר, ומשליטי העיר. הוא ציווה על הזקנים להופיע והם נשמעו לו. בועז לא שאל את דעת הזקנים, או ביקש את רשותם. הוא מודיע להם שהם עדים בלבד ושישבו בשקט עד שהוא ירשה להם לדבר. קיימת סכנה שהוא כופה עליהם לעשות את רצונו, ואכן הוא באמת כפה עליהם את הפרוש שלו בעניין נשואים עם מואביה, אבל בשלב הזה הוא מדבר רק על נעמי, ואין אפשרות לעדים להגיד שמעשיו אינם חוקיים לאחר שדודושהגואל וויתר על הגאולה.
 
=== עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם כִּי קָנִיתִי אֶת כָּל אֲשֶׁר לֶאֱלִימֶלֶךְ ===
שורה 25:
בועז שם את כליון ראשון מהבנים, כרמז שהוא מת ראשון, רכושו עבר למחלון שהיה נשוי לרות, ואת ערפה הוא מוחק לגמרי, כי היא כאילו וויתרה על הנחלה כשהפנתה את ערפה לנעמי והלכה בלי להגיד לאיפה היא הולכת ([[ביאור:רות א יד]]). כך בועז פישט את הבעיה ומנע מאחד מבני דודו, לרוץ ולחפש את ערפה ולשאת אותה, במיוחד לאחר שבועז שינה את החוק בקשר למואביות.
 
בועז טען שש שעורים על גבה של רות, כדי שהיא תלך מהר לביתה, ושם נעמי תגיד לה לחכות בבית עד שהן תשמענה מה קרה. בועז לא רצה שיחקרו את רות: (1) מי מהאחים מאת ראשון? (2) למי היא היתה נשואה? (3) האם האח השני היה נשוי? בועז לא רצה שהיא תצטרך לירוק בפני דודוהסרבן, ולחלוץ את נעלו. עדיף היה שהיא לא תהיה במקום והוא יוכל לדבר כרצונו והיא לא תצטרך לשקר.
 
כאשר בועז שם את כליון ראשון ומחלון שני, למעשה הוא שינה את שמו של מחלון.
שורה 40:
=== מִיַּד נָעֳמִי ===
בכל סיפור רות לא נאמר פעם אחת שבועז דיבר עם נעמי, דודתו, שייתכן וגרה בדירת-צד בביתו בעיר. <br>
והנה, בלי לבקש רשות ממנה, בלי להתיעץ אולי יש לה תוכנית אחרת או תנאים נוספים, בועז טוען שהוא רכש זכויות מנעמי. כמובן הוא גם הסתיר את קיומה של ערפה, כך שהוא לא גילה את כל האמת לדודלגואל, לזקנים וכל הקהל. אבל בכל זאת רק אדם, עם בטחון עצמי אדיר, יעיז לטעון שנעמי הסכימה ללא ברור איתה.
 
'''המילים האלה מעידות שבועז דיבר וסיכם הכל עם נעמי''', מהתחלה עד הסוף. בזמן שרות עבדה קשה בשדה בליקוט, שניהם ישבו ותיכננו (קשרו?), צעד אחר צעד, איך לבחון את רות, איך להכשיל את הדודהגואל מגאולתו, ואיך להביא הוכחות שמותר להגביל ולצמצם את ההוראה של משה בעניין המואבים.