ביאור:רות ד ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן
בועז העדיף שרות לא תהיה נוכחת
שורה 19:
 
=== וְאֵת כָּל אֲשֶׁר לְכִלְיוֹן וּמַחְלוֹן ===
ייתכן שזאת הפעם הראשונה שאנשי העיר שומעים שכליון ומחולןומחלון גם הם מתו. אחרי שאביהם מת, הם ירשו אותו. ובמותם רכוש אביהם ורכושם נשאר לנעמי. בועז לא מגלה שרות המואביה היא אשת מחלון. כאשר בועז הציג את רות הוא רק אמר "רוּת הַמּוֹאֲבִיָּה אֵשֶׁת הַמֵּת" ([[ביאור:רות ד ה]]), אבל לא הסביר מי הוא המת, ונוצר הרושם שהיא היתה אשת אלימלך.
 
לא ברור למה בועז שם את כליון לפני מחלון הבכור, הן נכתב: "וְשֵׁם שְׁנֵי בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן" ([[ביאור:רות א ב]]) ומחלון מופיע ראשון, הבכור. ייתכן שזה קשור לעובדה שכליון התחתן ראשון עם ערפה, ומחלון התחתן שני עם רות ([[ביאור:רות א ד]]). סדר המות הוא חשוב. אם כליון מת ראשון, אז כל רכושו עבר למחלון, ואז רות היא יבמתו של כל רכושו של אלימלך, כליון ומחלון. אולם אם מחלון מת ראשון, אז נשאר לרות רק הזכות ליבום עבור מחלון, אבל לערפה יש זכות גדולה יותר לכל נחלת אלימלך.
 
בועז שם את כליון ראשון מהבנים, כרמז שהוא מת ראשון, רכושו עבר למחלון שהיה נשוי לרות, ואת ערפה הוא מוחק לגמרי, כי היא כאילו וויתרה על הנחלה כשהפנתה את ערפה לנעמי והלכה בלי להגיד לאיפה היא הולכת ([[ביאור:רות א יד]]). כך בועז פישט את הבעיה ומנע מאחד מבני דודו, לרוץ ולחפש את ערפה ולשאת אותה, במיחודבמיוחד לאחר שבועז שינה את החוק בקשר למואביות.
 
בועז טען שש שעורים על גבה של רות, כדי שהיא תלך מהר לביתה, ושם נעמי תגיד לה לחכות בבית עד שהן תשמענה מה קרה. בועז לא רצה שיחקרו את רות: (1) מי מהאחים מאת ראשון? (2) למי היא היתה נשואה? (3) האם האח השני היה נשוי? בועז לא רצה שהיא תצטרך לירוק בפני דודו ולחלוץ את נעלו. עדיף היה שהיא לא תהיה במקום והוא יוכל לדבר כרצונו והיא לא תצטרך לשקר.
 
כאשר בועז שם את כליון ראשון ומחלון שני, למעשה הוא שינה את שמו של מחלון.