ביאור:רות ד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

כל הסיפור מתחיל "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" ([[ביאור:רות א א]]) ואלימלך עוזב את יהודה. סביר שהיה רק רעב לאלימלך ולא בכל יהודה. הוא לא היה בריא, הן הוא מת זמן מה אחר כך. הוא החליט לצאת למואב, ומכר את נחלתו כפי ערכה עד שנת היובל, שבה האדמה שבה למשפחתו, ככתוב: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ. יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" ([[ויקרא כה י]]). ומחיר הנחלה נקבע, ככתוב: "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל, תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ; בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת, יִמְכָּר לָךְ" ([[ויקרא כה טו]]).<br>▼

אלימלך חשב שנחלתו תשוב לבניו, אבל אלימלך ובניו מתו ללא ילדים. לפי החוק אחיו של המת, יחלוקו בחלקתו, ככתוב: "אִישׁ כִּי יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בַּת, וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ, לְאֶחָיו." ([[במדבר כז ח|במדבר כז ח-ט]]). <br>▼