ביאור:רות ד ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
תהליך המשפט
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|רות|ד|ד ב|ג|ד ד}}|קטגוריה=1|
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
ציטוט=וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל: חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ, מָכְרָה נָעֳמִי, הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב.}}
{{סיכום על פסוק|רות|ד|ד ב|ג|ד ד}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
 
== מָכְרָה נָעֳמִי ==
{{צ|וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל: חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה '''(רוצה למכור)''' נָעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה '''(מארץ)''' מוֹאָב}}
 
שורה 9 ⟵ 12:
2. אחרי כתבי את הנ"ל, מצאתי בספר חסד למשיחו על מגילת רות '''(לר' אליהו עקיבא ראבינאוויץ אב"ד דפאלטאווא פולין)''' כותב הסבר נפלא ופשוט מהיכן היה לנעמי ורות נכסים. שהרי מבואר בחז"ל, שלאלימלך בעל נעמי היו שלשה אחים, טוב '''(הגואל)''' ושלמון, ואבי נעמי. ונעמי היתה נשואה לדודה אלימלך. כשאלימלך מת, ירשו אותו בניו מחלון וכליון, וכשמחלון וכליון מתו, אביהם אלימלך ירש אותם בקבר והוריש את נכסיו לשלשת אחיו, טוב, שלמון, ואבי נעמי. את השליש שירש אבי נעמי הוא הוריש לבתו נעמי, וכך היו לה נכסים. נעמי מכרה את נכסיה לרות תמורת הלקט שאספה לה, עיי"ש מהלך שלם מדוע. וזה מה שכתוב בפסוק {{צ|חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ מָכְרָה נָעֳמִי הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה '''(מארץ)''' מוֹאָב}}. שהיא כבר מכרה את נכסיה לרות, ויש מצווה לגאול את השדה מרות. '''(ולא כמו שהסברנו בפנים "מכרה נעמי" שרוצה למכור).''' ולפי דבריו מיושב מה ששאלנו שהרי רות וערפה מחלו על כתובתם.
 
== תהליך המשפט ==
{{סיכום על פסוק|רות|ד|ד ב|ג|ד ד}}
=== וַיֹּאמֶר לַגֹּאֵל ===
ללא גינונים והסברים, בועז פותח בדבריו ישר לענין. כל זקני העיר והדוד מקשיבים לכל מילה.<br>
בועז לא ביקש רשות לדבר, הוא לא פנה לראש הזקנים והודה לו שבית המשפט התאסף.<br>
בועז מראה שהוא השליט, והוא קובע, ואין לאף אחד זכות לדבר אלא אם בועז מרשה לו, בשאלה.<br>
בועז מתחיל לקבוע עובדות ידועות.
 
=== חֶלְקַת הַשָּׂדֶה אֲשֶׁר לְאָחִינוּ לֶאֱלִימֶלֶךְ ===
בועז מודיע שמדובר בחוקי ירושה ואדמות.<br>
הוא מתיחס לאלימלך ולפלוני אלמוני כאחים. כלומר ניתן להבין שהאלמוני הוא דודו של בועז, והדוד ואביו של בועז היו אחים לאלימלך.
 
אלימלך עזב את בית לחם למואב כבר לפני מעל לעשר שנים. נעמי שבה ללא בעלה וללא ילדיה, נוצרה בעיה מה יהיה עתיד הנחלה של אלימלך ואיך היא תחולק בעתיד. סביר שהנחלה לא נשארה נטושה ומוזנחת, אלא שאדם מסוים משתמש בחלקת השדה ומעבד אותה. סביר שהחלקה הזאת היא בשכנות לחלקות של בועז והדוד, כי האחים ירשו כל אחד את חלקו במות אביהם.
 
כאשר נעמי שבה, נשות העיר זיהו אותה ואמרו: "הֲזֹאת נָעֳמִי" ([[ביאור:רות א יט]]), כלומר אין בעיה שהיא לא אשת אלימלך. נעמי הודיעה בעיר: "אֲנִי מְלֵאָה הָלַכְתִּי, וְרֵיקָם הֱשִׁיבַנִי יְהוָה" ([[ביאור:רות א כא]]). למרות שזה רמז שבעלה וילדיה מתו, אין כאן וודאות. בכל אופן יורש רשמי, בן או בת, לא שב עם נעמי, ושאלת בעלות השדה עומדת לברור.
 
=== מָכְרָה נָעֳמִי ===
בתהעלם מהאפשרות שהנחלה של אלימלך היתה למעשה רכוש של אביה של נעמי שהיא ירשה, כבת צלופחד, ובעלה ניהל את אדמתה, אז אנו נשארים שהשדה היה של אלימלך ולא של נעמי. <br>
כל הסיפור מתחיל "וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ" ([[ביאור:רות א א]]) ואלימלך עוזב את יהודה. סביר שהיה רק רעב לאלימלך ולא בכל יהודה. הוא לא היה בריא, הן הוא מת זמן מה אחרכך. הוא החליט לצאת למואב, ומכר את נחלתו כפי ערכה עד שנת היובל, שבה האדמה שבה למשפחתו, ככתוב: "וְקִדַּשְׁתֶּם אֵת שְׁנַת הַחֲמִשִּׁים שָׁנָה, וּקְרָאתֶם דְּרוֹר בָּאָרֶץ, לְכָל יֹשְׁבֶיהָ. יוֹבֵל הִוא תִּהְיֶה לָכֶם, וְשַׁבְתֶּם אִישׁ אֶל אֲחֻזָּתוֹ, וְאִישׁ אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ תָּשֻׁבוּ" ([[ויקרא כה י]]). ומחיר הנחלה נקבע, ככתוב: "בְּמִסְפַּר שָׁנִים אַחַר הַיּוֹבֵל, תִּקְנֶה מֵאֵת עֲמִיתֶךָ; בְּמִסְפַּר שְׁנֵי תְבוּאֹת, יִמְכָּר לָךְ" ([[ויקרא כה טו]]).<br>
אלימלך חשב שנחלתו תשוב לבניו, אבל אלימלך ובניו מתו ללא ילדים. לפי החוק אחיו של המת, יחלוקו בחלקתו, ככתוב: "אִישׁ כִּי יָמוּת, וּבֵן אֵין לוֹ, וְהַעֲבַרְתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ, לְבִתּוֹ. וְאִם אֵין לוֹ בַּת, וּנְתַתֶּם אֶת נַחֲלָתוֹ, לְאֶחָיו." ([[במדבר כז ח|במדבר כז ח-ט]]). <br>
למרות שיש עוד זמן עד לשנת היובל, בועז רוצה לפתור את שאלת הבעלות כדי שלא תהיה מריבה בעתיד.
 
בועז מודיע, שאמנם אין בן או בת מזרעו של אלימלך, אבל נעמי היא אשת המת, ויש לה זכיות לנחלה של בעלה, שנובעות מחוק הייבום.
 
=== הַשָּׁבָה מִשְּׂדֵה מוֹאָב ===
בועז מדיק בדבריו, אכן נעמי שבה ממואב.<br>
יש כאן רמז - שלדעת מה קרה במואב זה יהיה תהליך קשה וממושך של חקירה של נעמי, וגם אז יש כאן רק עד אחד.
 
בועז הכין את הרקע, ועכשו הוא עומד לדרוש מדודו ליבם את נעמי ולגאול את נחלת אלימלך עבור בנה של נעמי.
 
 
{{סיכום על פסוק|רות|ד|ד ב|ג|ד ד|קטגוריה=1}}