חובת השמירה/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגית: עריכת קוד מקור 2017
שורה 2:
<center><big>'''בו יבואר, שיהיה לו עת קבוע ללימוד הלכות והמוסרים השייכים לזה,''' <br> '''שיתוספו לו על ידי זה כמה אלפי מליצי יושר עבורו.'''</big></center>
 
'''ודע''' עוד, דעיקר השמירה לא נעשית בקבלת הלב בלבד. כי אם שיהיה לו עת קבוע בכל יום אם מעט ואם הרבה, ללמוד ההלכות והמוסר השייכים לעניןלעניין חלק הדיבור.
 
'''[אחרי''' שהאדם משתמש בלשונו לדבר, יותר ממה שהוא משתמש בכל האיברים לענייניהן, צריך לידע האסור והמותר בהן, כדי שידע איך להתנהג בהם. ודוגמת השוחט ובודק שצריך לחזור תמיד הלכות שחיטה עד שיהא בקי בהן בעל פה, כמבואר ב[[שולחן ערוך יורה דעה א|יורה דעה סימן א']], עיין שם ב[[ט"ז על יורה דעה א|ט"ז]]].
שורה 8:
'''וכמו''' דאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|טו|לט}}, דזכירת המצוות מביאה לידי מעשה{{הערה|[[מנחות מג ב|מנחות מג:]]}}. ועוד אמרו: {{ציטוטון|ושמרתם - זו המשנה}}{{הערה|[[קידושין לז א|קידושין לז.]]}}, דעל ידי הלימוד שאדם לומד נשמר הדבר הזה, וכבר הרחיב הגאון הגדול ר' בצלאל הכהן ז"ל מוילנא בהסכמתו, דעיקר הרפואה לאדם שלא יבוא ללשון הרע, הוא בלימוד הלכות אלו ומוסריהן. וכן שמעתי מפיו הקדוש שלימוד אלו העניינים הוא בכלל מצות עשה ד{{ציטוטון|זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם}} {{הפניה לפסוקים|דברים|כד|ט}}.
 
'''והנה''', אפילו אם לא תועיל בתחילה הקבלה של חובת השמירה, כי אם למעט את התיפלה, ולא יהיה רגיל בהם כל כך, גם כן כדאי הוא העמל בזה. כי אפילו אם יחזיחסר רעלעל ידי זה רק עשר תיבות של דיבור האסור ביום, גם כן יתקבץ על ידי זה במשך שנה הרבה יותר משלשת אלפים. וידוע, כי כשם שעל ידי לימוד התורה כל דיבור ודיבור הוא מצוהמצווה בפני עצמה, כן דיבורים האסורים - כל דיבור ודיבור הוא עוןעוון בפני עצמו, ומכל עוון נברא מקטרג בפני עצמו. ונמצא, כשכבש את יצרו וחיסר שלשת אלפים דיבורים האסורים, חיסר שלשת אלפים מקטרגים, והכניס תחתיהם מליצים, וכמאמרם: {{ציטוטון|ישב אדם ולא עבר עבירה, נותנים לו שכר כעושה מצוה}}{{הערה|[[קידושין לט ב|קידושין לט:]]}}.
 
'''ובפרט''' לפי מה שידוע שאמרו חז"ל: {{ציטוטון|הבא לטהר מסייעין אותו}}{{הערה|[[שבת קד א|שבת קד.]]}}, בודאיבוודאי בהמשך הזמן יעזרהו הקדוש ברוך הוא בזה, ולא תהיה לו תשוקה כלל לדיבורים האסורים, כשאר איש כשר שאינו מתאווה לאכילת בשר חזיר. כי כאשר האדם מתייגע על איזה דבר בתורה, הקדוש ברוך הוא מסיר יצר הרע ממנו [מאותו דבר], כדאיתא ב[[במדבר רבה יד ד|מדרש רבה פרשת נשא]], {{ציטוטון|אם יגעת הרבה בדבריהם, הקדשו ברוך הוא מסיר יצר הרע ממך}}.
 
'''והנה''' ידוע ממה שאמר הכתוב: {{ציטוטון|וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת וגו' לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ו|כד}}, והיינו שלהקדוש ברוך הוא אין נוגע דבר זה כלל, וכמו שאמר הכתוב: {{ציטוטון|אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לה|ז}}, וכל המצוות שבתורה הן רק להטיב לנו כל הימים, והקדוש ברוך הוא אינו מקבל מזה רק נחת שעשינו רצונו, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|כח|ח}}, {{ציטוטון|נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשפא|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשפא]]}}.
 
'''ואם''' כן , לפי מה שידוע, שקיום המצות הוא יותר חשוב מהקרבת קרבנות, וכמו שכתוב בשמואל: {{ציטוטון|שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים}} {{הפניה לפסוקים|שמואל א|טו|כב}}. אם יקבל על עצמו חובת השמירה, לשמור את פיו מכל דיבור שאסרתו התורה, רכילות, אונאת דברים וכו׳, כמה נחת רוח יגיע להקדוש ברוך הוא מזה, שציוהשציווה לנו בתורה על כל זה, ונעשה רצונו. ולהיפךולהפך חס ושלום, אם אין האדם שם לב אודות דיבורו, והוא אצלו כהפקר לפטפט בלשונו כאשר יחפוץ היצר, וממילא בודאיבוודאי עובר בימי חייו, על כל אלו הפרשיות שמדברות בענייני חלק הדיבור, כמה צער יגיע להקדוש ברוך הוא מזה, כשרואה שבני אדם מפקירים מצותיו. ועל כן מי שהוא ירא לנפשו, יזהר מאוד בזה, ואשרי חלקו.
 
'''והנה''' ממה שאמרו חז״ל: {{ציטוטון|אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשנ|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשנ]]}}. מוכח מזה, כי כל אדם פועל במדותיובמידותיו להשפיע על זולתו. ואם כן, האדם שמקבל עליו חובת השמירה וזהיר במידותיו מאוד, רבים ממכיריו ילמדו ממעשיו להתנהג גם כן ככה, ויקבל שכר גם עבורם.
 
== מקורות ==