חובת השמירה/פרק ג: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה בדוקה] | [גרסה בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה תגית: עריכת קוד מקור 2017 |
||
שורה 2:
<center><big>'''בו יבואר, שיהיה לו עת קבוע ללימוד הלכות והמוסרים השייכים לזה,''' <br> '''שיתוספו לו על ידי זה כמה אלפי מליצי יושר עבורו.'''</big></center>
'''ודע''' עוד, דעיקר השמירה לא נעשית בקבלת הלב בלבד. כי אם שיהיה לו עת קבוע בכל יום אם מעט ואם הרבה, ללמוד ההלכות והמוסר השייכים
'''[אחרי''' שהאדם משתמש בלשונו לדבר, יותר ממה שהוא משתמש בכל האיברים לענייניהן, צריך לידע האסור והמותר בהן, כדי שידע איך להתנהג בהם. ודוגמת השוחט ובודק שצריך לחזור תמיד הלכות שחיטה עד שיהא בקי בהן בעל פה, כמבואר ב[[שולחן ערוך יורה דעה א|יורה דעה סימן א']], עיין שם ב[[ט"ז על יורה דעה א|ט"ז]]].
שורה 8:
'''וכמו''' דאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|וּזְכַרְתֶּם אֶת כָּל מִצְוֹת ה' וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|טו|לט}}, דזכירת המצוות מביאה לידי מעשה{{הערה|[[מנחות מג ב|מנחות מג:]]}}. ועוד אמרו: {{ציטוטון|ושמרתם - זו המשנה}}{{הערה|[[קידושין לז א|קידושין לז.]]}}, דעל ידי הלימוד שאדם לומד נשמר הדבר הזה, וכבר הרחיב הגאון הגדול ר' בצלאל הכהן ז"ל מוילנא בהסכמתו, דעיקר הרפואה לאדם שלא יבוא ללשון הרע, הוא בלימוד הלכות אלו ומוסריהן. וכן שמעתי מפיו הקדוש שלימוד אלו העניינים הוא בכלל מצות עשה ד{{ציטוטון|זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ לְמִרְיָם בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם}} {{הפניה לפסוקים|דברים|כד|ט}}.
'''והנה''', אפילו אם לא תועיל בתחילה הקבלה של חובת השמירה, כי אם למעט את התיפלה, ולא יהיה רגיל בהם כל כך, גם כן כדאי הוא העמל בזה. כי אפילו אם
'''ובפרט''' לפי מה שידוע שאמרו חז"ל: {{ציטוטון|הבא לטהר מסייעין אותו}}{{הערה|[[שבת קד א|שבת קד.]]}},
'''והנה''' ידוע ממה שאמר הכתוב: {{ציטוטון|וַיְצַוֵּנוּ ה' לַעֲשׂוֹת וגו' לְטוֹב לָנוּ כָּל הַיָּמִים לְחַיֹּתֵנוּ כְּהַיּוֹם הַזֶּה}} {{הפניה לפסוקים|דברים|ו|כד}}, והיינו שלהקדוש ברוך הוא אין נוגע דבר זה כלל, וכמו שאמר הכתוב: {{ציטוטון|אִם צָדַקְתָּ מַה תִּתֶּן לוֹ}} {{הפניה לפסוקים|איוב|לה|ז}}, וכל המצוות שבתורה הן רק להטיב לנו כל הימים, והקדוש ברוך הוא אינו מקבל מזה רק נחת שעשינו רצונו, וכמו שאמרו חז"ל על הפסוק: {{ציטוטון|רֵיחַ נִיחֹחַ לַה'}} {{הפניה לפסוקים|במדבר|כח|ח}}, {{ציטוטון|נחת רוח לפני שאמרתי ונעשה רצוני}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשפא|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשפא]]}}.
'''ואם''' כן , לפי מה שידוע, שקיום המצות הוא יותר חשוב מהקרבת קרבנות, וכמו שכתוב בשמואל: {{ציטוטון|שְׁמֹעַ מִזֶּבַח טוֹב לְהַקְשִׁיב מֵחֵלֶב אֵילִים}} {{הפניה לפסוקים|שמואל א|טו|כב}}. אם יקבל על עצמו חובת השמירה, לשמור את פיו מכל דיבור שאסרתו התורה, רכילות, אונאת דברים וכו׳, כמה נחת רוח יגיע להקדוש ברוך הוא מזה,
'''והנה''' ממה שאמרו חז״ל: {{ציטוטון|אוי לרשע אוי לשכנו, טוב לצדיק טוב לשכנו}}{{הערה|[[ילקוט שמעוני/במדבר/רמז תשנ|ילקוט שמעוני במדבר, רמז תשנ]]}}. מוכח מזה, כי כל אדם פועל
== מקורות ==
|