ביאור:ירמיהו ה א: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מוסיף <noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
עדכון מאתר הניווט בתנך
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|ירמיהו|ה|ד|א|ה ב|קטגוריההבהרה=1כן|}}
<noinclude>{{הבהרת מרחב ביאור}}</noinclude>
{{סיכום על פסוק|ירמיהו|ה|ד|א|ה ב|קטגוריה=1}}
 
= איש אמונה אחד יכול להציל את כל ירושלים =
= חשיבות היציאה להפגנות =
 
 
{{צמ|שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם, וּרְאוּ נָא וּדְעוּ, וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ,;   אִם תִּמְצְאוּ אִיֵשׁׁאִיש, אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט, מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה, וְאֶסְלַח לָהּ|ירמיהו ה א}}
יש אנשים שחושבים, שאין טעם לצאת להפגין - גם עבור מטרות שהם מאמינים בהן. הם אומרים "זה לא יעזור", "אף אחד לא יתייחס", וכו'.
 
כדי שירושלים תינצל מחורבן, מספיק שיהיה '''איש''' אחד שהוא '''עושה משפט''' - נוהג בצדק, '''ומבקש אמונה''' - נוהג ביושר ואמינות. בתנאי שאותו איש נמצא '''בחוצות ירושלים וברחובותיה''' - מפגין בגלוי למען המשפט והצדק.
אולם, מדברי הנביא ירמיהו ניתן ללמוד שיש חשיבות עקרונית להפגנה - גם אם כלפי חוץ לא נראה שהיא משפיעה:
 
יש אנשים שחושביםהחושבים, שאין טעם לצאת להפגין - גם עבור מטרות שהם מאמינים בהן. הם אומרים "זה לא יעזור", "אף אחד לא יתייחס", וכו'.
{{צמ|שׁוֹטְטוּ בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלִַם וּרְאוּ נָא וּדְעוּ וּבַקְשׁוּ בִרְחוֹבוֹתֶיהָ, אִם תִּמְצְאוּ אִיֵשׁׁ אִם יֵשׁ עֹשֶׂה מִשְׁפָּט מְבַקֵּשׁ אֱמוּנָה וְאֶסְלַח לָהּ|ירמיהו ה א}}
 
יש אנשים החושבים, שאין טעם לצאת לבחור - גם במפלגה שהם תומכים בה. הם אומרים "זה לא ישפיע", "הם לא יעברו את אחוז החסימה", וכו'.
כפי שכתבו המפרשים (למשל ר' יצחק אברבנאל), לא ייתכן שכל אנשי ירושלים היו רשעים, שהרי היו שרים שהקשיבו לירמיהו, היו אנשים שהצילו אותו כשנפל לבור, וכו'. למרות זאת, ה' לא סלח לירושלים, וכדי להבין מדוע נקרא שוב את התנאי - {{צ|שוטטו '''בחוצות''' ירושלים... ובקשו '''ברחובותיה'''}}: אין זה מספיק שיש צדיקים נסתרים, הפועלים בביתם; צדיקים כאלה יכולים להציל, לכל היותר, את עצמם (ראו [[ביאור:יחזקאל יד יב]]והלאה). כדי לתת סיכוי הצלה לעיר כולה, דרושים צדיקים העושים משפט בחוצות, ומבקשים אמונה ברחובות.
 
אולם, מדברי הנביא ירמיהו ניתן ללמוד שיש חשיבות עקרונית להפגנהגם לפעולה של אדם אחד בלבד - גם אם כלפי חוץ לא נראה שהיא משפיעה:.
כל עוד יש אנשים כאלה, יש סיכוי ששאר אנשי העיר יושפעו מהם, ולכן ה' מאריך אפו. אך כאשר החברה מתדרדרת עד כדי כך, שהצדיקים פוחדים לצאת לרחובות ולהפגין - נחתם גזר דינה להשמדה.
 
כל עוד יש אדם אחד הפועל בגלוי למען הצדק והאמת, יש תקוה שאנשים נוספים יושפעו ממנו בעתיד, ולכן ה' סולח ונותן סיכוי.
ועל-פי הרב מנשה וינר, כך קרה גם בסדום: כל עוד לוט היה אזרח בעל השפעה בעיר, היתה תקוה שהעיר תינצל; אך ברגע שאנשי עירו אמרו לו {{צ|האחד בא לגור וישפוט שפוט?! עתה נרע לך מהם!}} נחתם גזר דינם להשמדה.
 
אך כאשר החברה מתדרדרת עד כדי כך, שהצדיקים פוחדים לצאת לרחובות ולהפגין - נחתם גזר דינה להשמדה: "'' לא חרבה ירושלים אלא בשביל '''שפסקו ממנה אנשי אמנה''''' " {{קטן|קטן= (רבא על פסוקנו, בבלי שבת קיט:)|}} .
אין מדובר כאן רק בהפגנות המוניות, אלא גם בהפגנות פרטיות - יש עוולות שאף אדם אינו מתייחס אליהן ואינו מוחה, ומי שיודע עליהן צריך לצאת להפגין, אפילו לבד; מספיק אדם אחד שעושה משפט ומבקש אמונה ברחובות, כדי לתת סיכוי לעיר.
 
אין מדובר כאן רק בהפגנות המוניות, אלא גם בהפגנות פרטיות - יש עוולות שאף אדם אינו מתייחס אליהן ואינו מוחה, ומי שיודע עליהן צריך לצאת להפגין, אפילו לבד; מספיק אדם אחד שעושה משפט ומבקש אמונה ברחובות, כדי לתת סיכוי לעירלכל המדינה.
 
<div class="advanced">
 
==הקבלות==
==פסוקים נוספים==
 
===האמנם לא היו בירושלים צדיקים?===
מפסוק אחר ניתן ללמוד, עד כמה חשוב שהאנשים הנכשלים בעבירות, יתביישו במעשיהם ולא יפגינו אותם בגאווה ברחובות ( [[ביאור:בושה מצילה ממוות|פירוט]] ); מפסוק זה ניתן ללמוד, כמה חשוב שהאנשים הטובים יפגינו את דעותיהם ברחובות ולא יתביישו.
 
1. מהפסוק נראה, שירמיהו לא הצליח למצוא בירושלים אפילו צדיק אחד. מצד שני, לא ייתכן שכל אנשי ירושלים היו רשעים, שהרי היו שרים שהקשיבו לירמיהו, היו אנשים שהצילו אותו כשנפל לבור, וכו' {{קטן|קטן= (כפי שהקשה ר' יצחק אברבנאל)|}} , ולמרות זאת, ה' לא סלח לירושלים!
בפרק ב ישנו פסוק שאפשר לראותו, אולי, כתוכחה לזקנים על כך שאינם מוכיחים את דורם ( [[ביאור:אחרי הבעלים לא הלכתי - אהבתי זרים ואחריהם אלך|פירוט]] ).
 
כפי שכתבו המפרשים (למשל ר' יצחק אברבנאל), לא ייתכן שכל אנשי ירושלים היו רשעים, שהרי היו שרים שהקשיבו לירמיהו, היו אנשים שהצילו אותו כשנפל לבור, וכו'. למרות זאת, ה' לא סלח לירושלים, וכדיכדי להבין מדוע, נקרא שוב את התנאי - {{צ|שוטטו '''בחוצות''' ירושלים... ובקשו '''ברחובותיה'''}}: אין זה מספיק שיש צדיקים נסתרים, הפועלים בביתם; צדיקים כאלה יכולים להציל, לכל היותר, את עצמם (ראו [[ביאור:יחזקאל יד יב]]והלאה). כדי לתת סיכוי הצלה לעיר כולה, דרושים צדיקים העושים משפט בחוצות, ומבקשים אמונה ברחובות.
 
ועל-פי הרב מנשה וינר, כך קרה2. גם בסדום:, כל עוד לוט היה אזרח בעל השפעה בעיר, היתה תקוה שהעיר תינצל; אך ברגע שאנשי עירו אמרו לו {{צ|האחד בא לגור וישפוט שפוט?! עתה נרע לך מהם!}} נחתם גזר דינם להשמדה {{קטן|קטן= (ע"פ הרב מנשה וינר)|}} .
 
3. מפסוק אחר ניתן ללמוד, עד כמה חשוב שהאנשים הנכשלים בעבירות, יתביישו במעשיהם ולא יפגינו אותם בגאווה ברחובות,  {{צמ|הֹבִשׁוּ כִּי תוֹעֵבָה עָשׂוּ, גַּם בּוֹשׁ לֹא יֵבֹשׁוּ וְהִכָּלֵם לֹא יָדָעוּ;לָכֵן יִפְּלוּ בַנֹּפְלִים, בְּעֵת פְּקֻדָּתָם יִכָּשְׁלוּ אָמַר ה'|ירמיהו ח יב}}( [[ביאור:בושה מצילה ממוותTnk1/nvia/yrmyhu/yr-08-0812|פירוט]] );. מפסוקהפסוק זהשלנו ניתןמשלים ללמוד,את הרעיון ומלמד כמה חשוב שהאנשים הטובים יפגינו את דעותיהם ברחובות ולא יתביישו.
 
4. בפרק ב ישנו פסוק שאפשר לראותו, אולי, כתוכחה לצדיקים על כך שאינם מוכיחים את דורם, {{צמ|אֵיךְ תֹּאמְרִי 'לֹא נִטְמֵאתִי, אַחֲרֵי הַבְּעָלִים לֹא הָלַכְתִּי'? רְאִי דַרְכֵּךְ בַּגַּיְא, דְּעִי מֶה עָשִׂית, בִּכְרָה קַלָּה מְשָׂרֶכֶת דְּרָכֶיהָ|ירמיהו ב כג}}( [[Tnk1/nvia/yrmyhu/yr-02-23|פירוט]] ).
 
</div>
שורה 31 ⟵ 40:
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:חשיבותאיש היציאהאמונה להפגנותאחד יכול להציל את כל ירושלים|ביאור:חשיבותאיש אמונה אחד יכול להציל את היציאהכל להפגנותירושלים}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-05-01.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 20052020-0703-1802.
}}
 
שורה 44 ⟵ 53:
 
</noinclude>
 
{{סיכום על פסוק|ירמיהו|ה|ד|א|ה ב|קטגוריה=1}}