תפארת ישראל על ברכות ב: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=יכין א/>{{דה מפרש|היה קורא בתורה}} פ' ק"ש:

{{דה מפרש|שואל מפני היראה ומשיב מפני הכבוד בפרקים שואל מפני הכבוד ומשיב שלום לכל אדם}} וקיי"ל כר"י (א"ח ס"ו). מיהו בין גאולה לתפלה לא יפסיק אפי' לדבר שבקדושה. ומותר לשאל בשלום לקורא ק"ש אף שיצטרך להפסיק. מיהו אנו אין נוהגים להפסיק בשלום שבין אדם לחבירו:<קטע סוף=יכין א/>

<קטע התחלה=יכין ב/>{{דה מפרש|רבי יהודה אומר בין ויאמר לאמת ויציב לא יפסיק}} דכתיב וה' אלהים אמת. וגם ויציב לשון אמת הוא. ולפיכך אפי' מפני יראה וכבוד לא יפסיק (א"ח ס"ו ס"ה). ולרמב"ם ר"ל לא יפסיק כדין בין פרק לפרק. רק כמו באמצע (פ"ב מק"ש):

{{דה מפרש|אינו נוהג אלא ביום}} ומדלא קאמר בחד מנייהו דקדמה לחברתה משום דהיא דאורייתא וחברתה מדרבנן. שמעינן מינה דכל ג' פרשיות ק"ש הן דאורייתא (שושנים לדוד):<קטע סוף=יכין ב/>

<קטע התחלה=יכין ג/>{{דה מפרש|רבי יוסי אומר לא יצא}} דשמע ר"ל השמע לאזניך. ולת"ק ר"ל בכל לשון שאתה שומע. וקי"ל דבדיעבד יצא (א"ח ס"ב) באנוס קורא בלבו אפילו לכתחלה:

{{דה מפרש|וטעה יחזור למקום שטעה}} דבדילג פסוק חוזר מהפסוק ואילך. ובשכח איזה פ' דילג. חוזר לראש הפרשה. ובסיים פרשה. וא"י איזה סיים. חוזר לראשונה. וכ"כ בא"י אם עומד בוכתבתם קמא או בתרא. חוזר לקמא. מיהו בהתחיל למען ירבו. א"צ לחזור מדקרא כהרגלו (א"ח ס"ד):<קטע סוף=יכין ג/>

<קטע התחלה=יכין ד/>{{דה מפרש|האומנין קורין בראש האילן}} דק"ש א"צ כוונה רק פסוק ראשון דמצי לכוונו שם שפיר:

{{דה מפרש|מה שאינן רשאין לעשות כן בתפלה}} דבעי כוונה:<קטע סוף=יכין ד/>

<קטע התחלה=יכין ה/>{{דה מפרש|חתן}} משנכנס לחופה ברביעי בשבת עם בתולה:

{{דה מפרש|מעשה ברבן גמליאל שקרא בלילה הראשון שנשא אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שחתן פטור מקריאת שמע בלילה הראשון אמר להם איני שומע לכם לבטל ממני מלכות שמים אפילו שעה אחת}} ר"ל אפילו רק לאחר הק"ש שעה א' עד אחר הבעילה. ואינו מעשה לסתור. דה"ק ואם יודע שיוכל לכוון שרי. ומעשה וכו'. ואילה"ק מירושל' פ"ב דשבת כל הפטור מדבר ועושהו נקרא הדיוט. תי' ב"ש [סי' כ"א] דזה דוקא באפשר עי"ז צד קולא. עוד י"ל דביכול לכוון אינו פטור ולא נקרא הדיוט:<קטע סוף=יכין ה/>

<קטע התחלה=יכין ו/>{{דה מפרש|רחץ}} מקצת גופו בחמין. ואבל אסור בו. כמו כל גופו בצונן:

{{דה מפרש|אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאבל אסור לרחוץ אמר להם איני כשאר כל אדם אסטניס אני}} חלש ומצונן. ואע"ג דאבילות יום ראשון דאוריי'. לילה דרבנן. ובמקום אסטניס דלא שכיח ל"ג. וכן בכל דוכתא דאמרינן במקום צער לא גזר. היינו דוקא צער דלא שכיח. כך נ"ל. וגם דוקא במקום שאמרו חכמים כן. וכן כתב רב"י [י"ד סי' קכ"ג בד"ה כ' הרשב"א כו' דסתם יינן ואיסורים דרבנן לחולה שאין בו סכנה אסור] ועי' בתשובת חו"י [קס"ד] שכ' שדין זה איננו כעיר פרוצה אין חומה. ואין לך רק מה שאמרו חכמים. כגון גונח יונק חלב בשבת [א"ח שכ"ח סל"ג] וכ"כ מתיר קשר שבבגדו בשבת כשיש לו צער כשלא יתיר הקשר שאינו באמת של קיימא [א"ח שי"ז ס"א]. או בשאר צער גדול. ואין למדין ממנו לכל צער בעלמא. וכן פשוט דכל דבר דרבנן שגזרוהו להיות צער כגון תענית. אפי' מצטער בתעניתו. אסור לעבור. אם לא בחולה. או בהוחלש מאד שרי:<קטע סוף=יכין ו/>

<קטע התחלה=יכין ז/>{{דה מפרש|וכשמת טבי עבדו קבל עליו תנחומין אמרו לו תלמידיו לא למדתנו רבינו שאין מקבלין תנחומין על העבדים}} דלא ליתי לאסוקי ליוחסי':

{{דה מפרש|אמר להם אין טבי עבדי כשאר כל העבדים כשר היה}} דת"ח וראוי לסמוך הי' [כיומא דפ"ז א' ורפ"ב דסוכה]. ולהכי כבוד תורה עדיף:<קטע סוף=יכין ז/>

<קטע התחלה=יכין ח/>{{דה מפרש|חתן אם רצה לקרות קריאת שמע לילה הראשון קורא}} דאע"ג דאמרי' לעיל [מ"ה] דפטור וכל הפטור ועושה נקרא הדיוט [ירושל' פ"ב דשבת] אפ"ה ק"ש שאני א"נ י"ל כמש"ל סי' ל':

{{דה מפרש|רשב"ג אומר לא כל הרוצה ליטול את השם}} שם טוב שמדקדק במצות. והו"ל יוהרא: [ב] וקי"ל [א"ח ע'] דבין ביום בין בלילה פטור. ונקט הכא בלילה. משום מעשה דר"ג. מיהו אנו דבל"ז אין מכוונים. קי"ל דחייבים:<קטע סוף=יכין ח/>