תפארת ישראל על זבחים ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==יכין==
===משנה א===
<קטע התחלה=יכין א/>{{דה מפרש|קדשי קדשים}} וכ"ש קדשים קלים:
 
{{דה מפרש|רבי יוסי אומר כאילו נשחטו בצפון}} מדאורייתא אפילו לכתחילה, וכדכתיב וזבחת עליו, ורק מדרבנן לכתחילה לא, שמא תרביץ גללים. [ואף למאי דקיי"ל דעל לא משמע על ממש, וכמ"ש ועליו מעה מנשה [כמנחות דס"ב א' וצ"ו א']. והא דאמרינן בוסכות על הארון הפרוכת, דניכף בי' פורתא. ומשם משמע לכאורה דעל על ממש [כסוכה ד"ז ב'], היינו על כרחך מדכתיב התם וסכות דמשמע לשון סכך, אבל אי הוה כתוב ונתת עליו הפרוכת ודאי הוה משמע נמי מהצד, ורק אי על בסמוך משמע או לא, בהא פליגי אמוראי, וקיי"ל דלא משמע בסמוך [כפסחים ס"ג ב' ועי' תוס' שם] וא"כ היכי אמרי' הכא דוזבחת עליו משמע על ממש. נ"ל דהכא שאני, דאי נימא דעל בסמוך, לא אפשר, דהרי כתיב בשלמים כמה פעמים לפני אהל מועד [כזבחים נ"ה א'], ואי נמי נימא דעל שלא בסמוך משמע, כולה קרא יתירא הוא, דכבר כתיב בעולה ושחט אותה על ירך המזבח צפונה, א"כ ע"כ לאכשורי על ממש שעל מזבח אתא קרא]:
שורה 12 ⟵ 13:
{{דה מפרש|כדרום}} וכשר רק בקדשים קלים:
 
{{דה מפרש|המנחות היו נקמצות בכל מקום בעזרה}} ואין טעונים צפון, [והא דהפסיק בדיני מנחה בין דיני דמים של בהמה לדיני דמים של עופות. נ"ל דה"ט, דדיני מנחות עיקר מקומן במסכת מנחות והכא רק דרך גררא נקט לה במילי בצירי ופסק ושדא לה, והדר מאריך בדיני עופות]:<קטע סוף=יכין א/>
 
===משנה ב===
<קטע התחלה=יכין ב/>{{דה מפרש|בכל מקום היתה כשרה}} למלקה:
 
{{דה מפרש|אלא זה היה מקומה}} ר"ל מפני ששם היה מקומה להזאת דמה, ומפני שדמה מועט, ויאבד בדרך, להכי אורחא הכי למלקה במקום שמזה, אבל מצד הדין מותר למלקה בכל מקום:
שורה 32 ⟵ 34:
{{דה מפרש|והיין}} שמנסכין בכל יום בתמיד של שחר ובתמיד של ערב, ובאותו קרן היה למעלה בראש המזבח הספל שמנסך לתוכו, ובאמצעיתו היה נקב שבו שותתין ויורדין הנסכין לשיתין, והוא חלל גדול כמין מערה שתחת הקרקע בצד המזבח:
 
{{דה מפרש|כשהיא רבה במזרח}} דעיקר מקומה למלקה הוא למעלה מחוט הסיקרא בקרן, וכשאפשר מולקה בקרן דרומית מזרחית, דשם יהיה קרוב לבית הדשן, לזרוק שם מוראה ונוצה קודם שיזרקנה לאישים, רק כשהכהנים רבים שם שעוסקים בעבודה זו, ואין לזה מקום ביניהן, הולך ומולק בקרן דרומית מערבית, מפני שקרן זה ג"כ קרוב לבית הדשן שהיה בדרום המזבח למזרח הכבש, יותר משאר ב' הקרנות:<קטע סוף=יכין ב/>
 
===משנה ג===
<קטע התחלה=יכין ג/>{{דה מפרש|עולין דרך ימין}} ר"ל במזרח הכבש שהוא לצד ימין של העולה למזבח כשפניו למזבח:
 
{{דה מפרש|ומקיפין}} את המזבח דרך עבודתן, זריקת דם ולהעריך עצים ולהפוך אברים בצינורא:
שורה 44 ⟵ 47:
{{דה מפרש|שהיו עולים}} למזבח והוא פונה מיד בעלותו בכבש לשמאלו לבוא למערב:
 
{{דה מפרש|וחוזרים לעקב}} שחוזר ויורד בדרך עלייתו, דאם קודם עבודתו יקיף כל המזבח דרך המזרח עד שיבוא לאותו קרן שמנסך או מולק, יש לחוש בניסוך המים או היין שביני ביני יפיגו טעמן וריחן, והרי גם בנסכים בעינן תמימים, ובעולת העוף יש לחוש שתמות בעשן המערכה:<קטע סוף=יכין ג/>
 
===משנה ד===
<קטע התחלה=יכין ד/>{{דה מפרש|הי' מולק את ראשה ממול ערפה}} ערפה הוא אחורי פני העוף, ומול ערפה הוא כל אחורי הצואר, שהוא רואה את העורף. וסדר מליקה כך הוא, בעולה, הכהן עולה בכבש ופנה לסובב, ובא לו לקרן דרומית מזרחית, ובחטאת הכהן עומד על הרצפה למטה כנגד קרן דרומית מערבית של מזבח, ומושיב העוף על אחורי כף ידו השמאלית, ופני העוף לצד גב ידו, וערפו לצד מעלה, דהיינו שאוחז ב' רגלי העוף בין ב' אצבעות זרת וקמיצה של יד השמאלית, וב' גפי העוף אוחז בין אמה לאצבע, ומותח עור הגרון עם ב' הסימנים בידו הימנית על צד פנימית של אצבע ואמה, ואוחז להעור ההוא בין אצבע לאגודל [ולרמב"ם מותח עור הגרון ממעלה לאמה ואצבע עד בין אצבע לאגודל], ואח"כ קוצץ בצפרנו השדרה והמפרקת [פי' רש"י דשדרה ר"ל חוט השדרה, דמדהוא רך נפסק תחלה, אח"כ קוצץ בצפרניו המפרקת, ר"ל עצם חוליות הצואר], אבל אינו מחתך עדיין רוב הבשר שמקיף הצואר [כך כ' רש"י זבחים דס"ה ב', ובחולין ד"כ ע"ב כ' רש"י רוב בשר שאחורי הצואר], ואח"כ מחתך בצפרנו את רוב הוושט ורוב הקנה בעולה או רוב אחד מהן בחטאת, ואח"כ מחתך בצפרנו את רוב הבשר שמקיף המפרקת [כל זה מרש"י זבחים דס"ה ב' ומחולין ד"כ ע"ב, ומרמב"ם פ"ו ופ"ז מקרבנות].:
 
{{דה מפרש|ואינו מבדיל}} הראש מהגוף:
שורה 54 ⟵ 58:
{{דה מפרש|שירי הדם היה מתמצה}} נסחט:
 
{{דה מפרש|על היסוד}} שאחר שהזה מקרב ודוחק בית מליקתו. בקיר המזבח והדם שותת ויורד להיסוד. וזה מצוי הדם מעכב [כזבחים נ"א א']:<קטע סוף=יכין ד/>
 
===משנה ה===
<קטע התחלה=יכין ה/>{{דה מפרש|עלה בכבש}} דעולה צריך להזות דמה למעלה מחוט הסיקרא:
 
{{דה מפרש|ופנה לסובב}} נ"ל דסובב דהכא ר"ל מקום הילוך רגלי הכהנים בראש המזבח [כרתוי"ט במ"ג], דהרי אמרי' בש"ס [דס"ה א'], ומלק והקטיר, מה הקטרה בראש המזבח אף מליקה בראש המזבח:
שורה 76 ⟵ 81:
{{דה מפרש|ואת בני מעים היוצאים עמה}} קודר כמין ארובה נגד הזפק, ונוטל כל העור והנוצה שכנגד הזפק, ומושך הזפק ויוצאין הבני מעיים עמו, ומשליך הבני מעיים והזפק התלוי בהן לבית הדשן שבדרום המזבח למזרח הכבש:
 
{{דה מפרש|שיסע ולא הבדיל}} ר"ל אח"כ קורע הגוף בידיו בין האגפיים, ואינו מבדיל וקורע ב' חלקי הגוף זה מזה:<קטע סוף=יכין ה/>
 
===משנה ו===
<קטע התחלה=יכין ו/>{{דה מפרש|הבדיל בחטאת}} שמלק ב' הסימנים:
 
{{דה מפרש|ולא הבדיל בעולה}} שמלק רק סי' א':
שורה 84 ⟵ 90:
{{דה מפרש|פסל}} מדשינה קודם עבודת הדם:
 
{{דה מפרש|פסולה}} דרק בגוף שכיח רבוי דם:<קטע סוף=יכין ו/>
 
===משנה ז===
<קטע התחלה=יכין ז/>{{דה מפרש|חטאת העוף שמלקה שלא לשמה}} דמליקה בעוף דינה כשחיטה בבהמה:
 
{{דה מפרש|מיצה דמה שלא לשמה}} נ"ל דנקט מיצוי, לאשמעינן דאע"ג דהוה דומיא דשפיכת שיריים בבהמה, עכ"פ מדמיצוי מעכב, כלעיל סי' כ"ו, להכי דינו כזריקה, ומכ"ש בהזה שלא לשמה. ונ"ל ראיה מש"ס [מעילה ד"ח א' ורש"י שם, ורש"י שם ד"ט א' ד"ה קתני מיהת]:
שורה 120 ⟵ 127:
{{דה מפרש|ולהקטיר כחצי זית}} ושניהן במחשבת חוץ לזמנו או חוץ למקומו:
 
{{דה מפרש|שאין אכילה והקטרה מצטרפין}} ואילה"ק הרי אפילו מצטרפין אפ"ה כשר, דממ"נ בין שהוא עולה או חטאת הרי יש בו חצי זית א' שאין דרכו לאכול או להקריב ובכה"ג אפילו כזית שלם לשם כך אינו פוסל כלעיל בריש משנתינו. נ"ל דאפ"ה סד"א דדוקא כשכל הזית הוא שלא כדרכו אינו פוסלו, אבל כשחצי זית הוא רק שלא כדרכו מצטרף קמ"ל. מיהו בש"ס [דל"א ב'] משמע דאין זה סברא, ולפיכך נ"ל דהכא רק אגב גררא דספ"ב נקטא:<קטע סוף=יכין ז/>
 
==בועז==