חפץ חיים על ספרא/בחקותי/פרשה ה: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 23:
{{דה מפרש|(ד) הקדש עילוי}} כגון אם אמר על עולה הרי זו לבדק הבית, מעלין אותה בדמים לפי הכח שיש לו בה ונותן לגיזבר כדתנן בערכין דף כ"ח {{ממ|ערכין|כח|א}} {{צ|מחרים אדם את קדשיו, אם נדר נותן את דמיהן, ואם נדבה נותן את טובתה}}. כלומר אם בהמה זו היתה נדר, כגון דאמר הרי עלי עולה, והפריש זו לנדרו, כיון דאם מתה או נגנבה חייב באחריותה נמצא שכולו שלו ונותן כל דמיה לחרם הכהן. והוא הדין נמי לבדק הבית אם התפיס קדשי מזבח לבדק הבית. ואם נדבה, דאם מתה אינו חייב באחריותן, נמצא שאין לו חלק בה אלא טובת הנאה, דרשאי ליטול דבר מועט מישראל חבירו כדי שיתן עולתו זה לבן בתו כהן להקריבה כדי שיטול את העור, וכפי אותה טובת הנאה יתן לבדק הבית.
{{דה מפרש|(ה-ו)}} ר' ישמעאל ור' עקיבא לא פליגי בענינינו, אלא דרבי עקיבא דריש ליה להקדש עילוי ממלת {{צ|אך}} דכתיב {{צ|אך בכור אשר יבוכר וגו'}}, ובא למעט מה דכתיב בסיפא דקרא {{צ|לא יקדיש}}, לומר דלפעמים יכול להקדיש והיינו הקדש עילוי. ומלת {{צ|כל זכר תקדיש}} דמיניה יליף ר' ישמעאל דריש ליה איהו לכדתניא {{צ|מנין לנולד בכור בעדרו שמצוה להקדישו שנאמר הזכר תקדיש}}, ופי' שאע"פ שהוא קדוש מאליו -- מצוה להקדישו.{{ש}}
ור' ישמעאל לא ס"ל דבר זה, דכיון דקדושתו מרחם א"צ להקדישו והאי קרא דר"ע מה דכתיב {{צ|אך בכור}} מפיק ליה ר' ישמעאל למעוטי שאר ולדות קדשים שאף בבטן אינו יכול להקדישם לקדושה אחרת משום דקסבר ולדות קדשים ממעי עמן הם קדושים.
{{דה מפרש|(ז) מנין לכל הקדשים שאין משנין וכו'}} והדרש דר' ישמעאל ממה דכתיב {{צ|בבהמה}} לא ס"ל, דהאי {{צ|בבהמה}} מיבעי למאי דדרשינן לעיל בבהמה עסקתי, וסמיכות לא דריש, להכי יליף מאמרו {{צ|אם שור אם שה}} דיתר הוא, דשור ושה בכלל בהמה הם, ולזה אמר דאתי לשאר קרבנות לומר דלא ישנה אותם מקדושתן.
{{דה מפרש|(ח) ת"ל אך}} פי' דמיעוט אך דכתיב ברישא דקרא קאי על כל הפסוק דמיירי גם בשאר קדשים לפי דרשת ר"ע.
{{דה מפרש|(ט) ואין תמורתו קריבה}} דמלת {{צ|לה' הוא}} יתירא, ואתי למימר דהוא בעצמו שהוא הבכור יקרב לה' ואין תמורתו קריבה למזבח.
| |||