ביאור:בראשית יג ט: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה בדוקה][גרסה בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תקלדה
שורה 8:
וע"פ ר' יצחק דב פריז ( [http://www.daat.ac.il/mishpat-ivri/skirot/143-2.htm במאמר שהתפרסם באתר מכללת שערי משפט] ), אברהם נהג כאן על-פי הכלל הידוע "ראשון חולק, שני בוחר"; כלל זה מבטיח הגינות - הוא מבטיח שלראשון תהיה מוטיבציה לחלק באופן שוויוני והוגן, כי אם לא יעשה כן, השני יבחר את החלק הטוב יותר. ואכן, אברהם חילק את הארץ לשני חלקים שווים - צפוני ודרומי: " {{צפ|תוכן=לכאורה, הציע אברהם חלוקה שוויונית הוגנת, המזכה כל שותף בנתחים הן ברצועת ההר הצחיח הן בבקעת הירדן הדשנה, ולפיכך הציע ללוט לבחור בין החלק הצפוני לבין החלק הדרומי.}} "
 
אולם לוט לא קיבל את החלוקה של אברהםאברם - הוא העדיף חלוקה בין מערב למזרח, ובחר לעצמו את החלק המזרחי של הירדן - ראו [[ביאור:ויסע לוט מקדם - ממזרח או למזרח?|ויסע לוט מקדם]] . ויותר מזה, לוט חילק: לארץארץ כנען המובטחת לאברהםלאברם, ועבר הירדן אשר מחוץ לארץ כנען לשאר האומות. לוט ויתר על חלקו בארץ כנען והוציא את עצמו מברכת אלוהים לאברהםלאברם. לוט ויתר על יחוסו כיורשו של אברהםאברם, וכל זה ללא מילה, ללא ויכוח וללא תשלום.
 
אברם ידע שרועיו רבו עם רועי לוט והוא לא גער בהם, ושהוא שלח אותו מעליו ודרש פרוד. כאשר לוט נשא פניו ועזב את כנען ללא הסכם ביניהם, אברם הבין שהוא נשאר בעל חוב ללוט עבור החלק שהוא וויתר בכנען, ויורשיו של לוט יכולים בעתיד לשוב ולדרוש את חלקם, שאברם הציע לאביהם. כאשר אלוהים הורה לאברם להסתכל על כל הארץ סביבו וחזר על ברכתו לאברם וזרעו ([[ביאור:בראשית יג יד]]), אברם הבין את שגיאתו והבין שהוא חייב לשלם ללוט כדי לבטל את הצעתו ללוט לקחת חצי מכנען.
 
פעמים אברם וויתר על חלק מכנען: עכשו הוא נותן חצי ללוט, ובהמשך אברהם משאיר למלך גרר את שפלת החוף באזור גרר (עזה, אשקלון).