רמב"ם על פאה ז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←משנה ב: עיצוב |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 52:
===[[משנה פאה ז ז|משנה ז]]===
<קטע התחלה=ז/>אמר הכתוב: בכל אילן שנטע {{ממ|ויקרא|יט|כג}} שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל ובשנה הרביעית יהיה כל פריו קדש הלולים ודינו שיאכלו אותו בעליו בירושלים כמעשר שני ובה"א כשקרא הקב"ה תבואת השנה הרביעית קדש הלולים וקרא המעשר קדש משפטו כמשפט המעשר וכשיפדה נטע רבעי שלו לעצמו יוסיף חמישיתו על מה שהוא שוה כאשר אמר הכתוב {{ממ|ויקרא|כז|לא}} במעשר אם גאל יגאל איש ממעשרו חמישיתו יוסף עליו. וביעור הוא להסירו מביתו כשישלם זמנו כמו שנבאר במסכת מעשר שני והוא מה שאמר הכתוב בערתי הקדש מן הבית וב"ש לא יחייבוהו כלום מכל זה שלא נכתב דבר בענין זה כלל כי אלו הפסוקים באו בענין המעשר ואינם מדמים כרם רבעי למעשר
<קטע התחלה=ז/>מן העיקרים שבידינו: אין אדם מקדיש דבר שאינו שלו. לפיכך כשנראו העוללות – לא יכול לעשותם הקדש, מפני שהן ממון עניים.▼
===[[משנה פאה ז ח|משנה ח]]===
▲<קטע התחלה=
ועניין '''שכר גידולים''' — שכר מה שהוציא האילן מן הפרי בשעת הקדש, עד אשר חנטו פגיו ונתבשלו.
| |||