תפארת ישראל על כתובות ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4:
 
==יכין==
===משנה א===
<קטע התחלה=יכין א/>{{דה מפרש|אלו נערות}} אף שהן פסולות:
 
{{דה מפרש|שיש להן קנס}} דבאנס נערה בתולה נותן לאביה נ' כסף:
שורה 20 ⟵ 21:
{{דה מפרש|ועל אשת אחי אביו}} שנתקדשה לו ונתגרשה או נתאלמנה:
 
{{דה מפרש|אין בהן מיתת בית דין}} דחיוב כרת אינו פוטר מתשלומין. מיהו בהתרו בו, דאז חייב מלקות, אז פוטר מתשלומין:<קטע סוף=יכין א/>
 
===משנה ב===
<קטע התחלה=יכין ב/>{{דה מפרש|יתירות על בנות שלש שנים ויום אחד}} דודאי נבעלה. ואף דשבוייה רק מדרבנן בחזקת בעולה, אפ"ה מדרבנן אין לה קנס, גזירה שמא תנשא שבוייה לכהן:
 
{{דה מפרש|אף על פי שגדולה}} אע"ג דאסורה לכהן, אפ"ה לענין ממונא לא מצי בועל פטר נפשיה ולא קיי"ל כן:
שורה 30 ⟵ 32:
{{דה מפרש|וכל המתחייב בנפשו אין משלם ממון}} אפילו בשוגג, אבל בכרת ומלקות, רק במזיד והתראה פטור מתשלומין, ומה"ט צריך לכולה מתניתין, אע"ג דכולה כבר מדיוקא דרישא שמעינן לה, אלא משום דמשנה א' רק בלא התרו בו, והכא בין בהתרו או לא התרו בו, וגיורת דנקט היינו לאשמועינן דיוקא דסתמא דכל שמסופק אם היא בת ג' הוה כוודאי אינה בת ג' ופטור:
 
{{דה מפרש|ולא יהיה אסון ענוש יענש}} לשלם דמי וולדות לבעל, הא אם יש אסון באשה, שהרגה, פטור ממון. ותנא ושייר ברישא בחייבי לאוין אלמנה לכה"ג, ותנא ושייר דסיפא בחויבי מיתות אשת אביו וכלתו, ואע"ג דהיכא דתנא "אלו" לא תנא ושייר. הכא דתני נמי בסיפא ואלו, גם בכה"ג תני ושייר [עי' פ"ק דקידושין]:<קטע סוף=יכין ב/>
 
===משנה ג===
<קטע התחלה=יכין ג/>{{דה מפרש|נערה שנתארסה ונתגרשה}} דבלא נתגרשה חייב מיתה ואין לה קנס:
 
{{דה מפרש|וקנסה לעצמה}} אבל צער ובושת ופגם משלם לאביה:<קטע סוף=יכין ג/>
 
===משנה ד===
<קטע התחלה=יכין ד/>{{דה מפרש|שנותן את הצער}} מה שאין כן מפותה אין לה צער:
 
{{דה מפרש|והמפתה אינו נותן את הצער}} קמ"ל אפילו היה לה צער:
שורה 46 ⟵ 50:
{{דה מפרש|האונס שותה בעציצו}} בכלי מאוס שבחר בו, דאף שמאוסה מוכרח לנשאה:
 
[ר"ל שלא ישאנה: ] <קטע סוף=יכין ד/>
 
===משנה ה===
]<קטע התחלה=יכין ה/>{{דה מפרש|נמצא בה דבר ערוה}} שזנתה אחר שכנסה:
 
{{דה מפרש|ולו תהיה לאשה אשה הראויה לו}} ולא דחי העשה להלא תעשה. דכיון דתליא ברצונה מלמדין אותה שתאמר מחלתי לו, או דעשה כי הך דתליא ברצונה, אפילו מחילה א"צ:<קטע סוף=יכין ה/>
 
===משנה ו===
<קטע התחלה=יכין ו/>{{דה מפרש|יתומה שנתארסה ונתגרשה}} הכי קאמר היתומה או הנתארסת ונתגרשה, דאלו קנסן לעצמן [כמ"ג]:
 
{{דה מפרש|המפתה פטור}} דמחלה:<קטע סוף=יכין ו/>
 
===משנה ז===
<קטע התחלה=יכין ז/>{{דה מפרש|הכל לפי המבייש}} לפי קלות המבייש, בשתו מרובה [{{ממ|שו"ע חו"מ|תכ|}}]:
 
{{דה מפרש|והמתבייש}} דלפי חשיבותו בשתו מרובה:
שורה 62 ⟵ 69:
{{דה מפרש|וכמה היא יפה}} כמה יתן אדם בעד שפחה בתולה לעבדו שאוהבו וכמה יתן לו בעד בעולה:
 
{{דה מפרש|קנס שוה בכל אדם}} נ' כסף:<קטע סוף=יכין ז/>
 
===משנה ח===
<קטע התחלה=יכין ח/>{{דה מפרש|כל מקום שיש מכר}} לאב בבתו, דהיינו בקטנותה:
 
{{דה מפרש|אין קנס}} הבועלה אין צריך לשלם קנס:
שורה 72 ⟵ 80:
{{דה מפרש|ואין לה קנס}} וקיימא לן כחכמים דיש קנס לקטנה כל שהיא למעלה מג' שנים ויום א':
 
{{דה מפרש|נערה}} בת י"ב שנים ויום א' שהביאה ב' שערות, היא נערה ו' חדשים, ואח"כ היא בוגרת [פירוש המלה בל"א [האאריגע]. דתרגום איש שעיר גבר בגר (כ{{ממ|שו"ע יו"ד|רלד|א}}) ע"ש הכ' שדיך נכונו ושערך צמח יחזקאל ט"ז ז']:<קטע סוף=יכין ח/>
 
===משנה ט===
<קטע התחלה=יכין ט/>{{דה מפרש|משלם בושת ופגם על פי עצמו}} קא משמע לן דבשתקה לא חיישינן לכבוד משפחתה כשנחזיק הלעז עליה שנתפתית, וכ"ש באומר אנסתי דמהמנין ליה, דלא פגם לה כל כך כמו בפתיתי:
 
{{דה מפרש|ואינו משלם קנס}} דמודה בקנס פטור:
שורה 86 ⟵ 95:
{{דה מפרש|המית שורי עבדו של פלוני}} ואני חייב ל' סלע, וקמ"ל דג"כ קנס הוה:
 
{{דה מפרש|אינו משלם על פי עצמו}} וה"ה במשלם פחות ממה שהזיק, כתם שנגח, דמשלם חצי נזק קנס. ולא תני כל המשלם כמה שהזיק. דאתי למעוטי חצי נזק צרורות דהו"ל ממון. וזה הכלל, לאתויי מוציא ש"ר, והיוצא בשן ועין:<קטע סוף=יכין ט/>
 
==בועז==