תפארת ישראל על כתובות ד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יצירת דף עם התוכן "{{סרגל ניווט|תפארת ישראל|על כתובות|ג|ד|ה}} {{המרת או.סי.אר 2}} {{הגבלת תוכן עניינים|רמה=2}} ==יכי..." |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 4:
==יכין==
{{דה מפרש|בושתה ופגמה וקנסה של אביה}} ה"ה באנוסה, רק קמ"ל דאף במפותה, כשמת האב הן של עצמה, דבשעת בעילה לא היה מחילתה כלום [וזה נכלל בתי' הש"ס עמדה בדין אצטריכא ליה ודו"ק]:
{{דה מפרש|והצער בתפוסה}} ר"ל באנוסה, נמי שייך לאב:
{{דה מפרש|מת האב}} משעמדה בדין בנערותיה:
{{דה מפרש|הרי הן של עצמה}} דכיון דאי מודה מפטר, אינו ממון שיורישו אב לבניו, ובושת ופגם אע"ג דממונא הוא אתקשו אהדדי בקראי עם קנס. וי"א דבושת ופגם באמת לאחין:
{{דה מפרש|אם לא הספיקה לגבות עד שמת האב הרי הן של עצמה}} אף שעמדה בדין:
{{דה מפרש|מעשה ידיה}} שעשתה בחיי אב:
{{דה מפרש|ומציאתה}} מציאתה ממאן גביא. רק ה"ק מעשה ידיה דינה כמציאתה, מה מציאתה, לאחר מיתת אב פשיטא דלעצמה, דהרי גם בחייו אינו זוכה רק בסמוכה על שולחנו, כדי שלא ימנע מלפרנסה, משא"כ אחין הרי מחוייבין לפרנסה מתנאי כתובה [כמ"ד], ה"נ במעשה ידיה לאחר מיתת אב לעצמה [הכי מוקי לה בש"ס. ותמהני למאי דקיי"ל [ [[שולחן ערוך חושן משפט קלח|ח"מ סוף סי' קל"ח]] ] דבתקפה מידו מוציאין מידה מה מקשי הש"ס הרי אפשר בכה"ג, ותו דגם לאידך דעה י"ל דס"ל דבתקפה א' מהן ואמר אודויי אודי לי נאמן, הכא כשבאו לפני ב"ד אמרינן להו דהכא כיון דהמציאה של אב לא מהני הודאה שלה ומפקינן מהתוקף וא"כ שפיר שייך גם במציאה לשון גבתה וי"ל דכיון דלא מהימן התוקף א"כ כבר זכה בה האב למפרע משבא לידה ומה אע"ג שלא גבתה. תדע דאל"כ בל"ז הוה מצי לאוקמה שגזל א' המציאה מידה, אע"כ כדאמרן]:
{{דה מפרש|המארס את בתו}} נערה או קטנה:
{{דה מפרש|כתובתה}} מב' אירוסין הללו זא"ז:
{{דה מפרש|שלו}} ולא נקט נתארמלה ב' פעמים. דלא רצה למנקט דרך פורענות, דבכה"ג הו"ל קטלנית, שמוחזקת שימותו בעליה שאסורה להנשא אח"כ אפילו מתו מאירוסין, ומה"ט לא נקט נמי נתגרשה ב"פ. דמתוך ששינה התנא בלשונו, קמ"ל הך דינא. וי"א משום דגם בנתגרשה ב"פ אסור להנשא. ולא נקט נתארמלה קודם לנתגרשה, דלא רצה לפתוח בפורענות. מיהו בכונס קטלנית לא תצא. ולרא"ש כופין להוציא. וי"א דדוקא במת בחולי וקודם זמנו, אבל במת בדבר או בהרג או שהיה זקן, אינה קטלנית [{{ממ|שו"ע אה"ע|ט|}}]:
{{דה מפרש|כתובתה שלה}} אפילו כתובה הראשונה:
{{דה מפרש|הראשונה של אב}} מדנכתבה בעודה ברשותו:
{{דה מפרש|אמרו לו משהשיאה אין לאביה רשות בה}} אפילו נדוניא שהכניס לה אביה, דהו"א דלמיפק לא יהיב לה, קמ"ל [ונ"ל דהיינו דאיכא בין ת"ק לאמרו לו]:
{{דה מפרש|הגיורת שנתגיירה בתה עמה}} הא דלא נקט גיורת שזנתה. דרצה לאשמעינן דמיירי אפילו בנתגיירה פחותה מבת ג' שנים, שאין דרכה להתגייר רק עם אמה.
{{דה מפרש|וזנתה}} כשהיתה נערה מאורסה:
{{דה מפרש|הרי זו בחנק}} אפילו נתגיירה פחותה מבת ג"ש, שהיא בחזקת בתולה:
{{דה מפרש|אין לה לא פתח בית האב}} להרגה על פתח בית אביה:
{{דה מפרש|ולא מאה סלע}} בהוציא עליה בעלה שם רע ונמצא שקרן:
{{דה מפרש|יש לה אב ואין לה פתח בית האב}} כגון שאין לאביה בית:
{{דה מפרש|בכסף}} שכסף קדושין שלו:
{{דה מפרש|בשטר}} שהוא מקבל שטר קידושין שלה, וזוכה בו לצור ע"פ צלוחיתו:
{{דה מפרש|ובביאה}} שמוסרה לביאה למי שירצה, וטובת הנאה שלו. מיהו במקדש בביאה צריכה שתהיה בת ג' שנים ויום א':
{{דה מפרש|וזכאי במציאתה}} משום איבה, שלא ימנע מלפרנסה:
{{דה מפרש|ובהפרת נדריה}} הנך תרתי זכי להו מן התורה:
{{דה מפרש|ומקבל את גיטה}} כשנתגרשה נערה מאורסה:
{{דה מפרש|ואינו אוכל פירות בחייה}} בירשה קרקע מאבי אמה:
{{דה מפרש|נשאת יתר עליו הבעל שאוכל פירות בחייה}} כדי שיפדנה כשנשבית. משא"כ אב בלא"ה יפדנה:
{{דה מפרש|וחייב במזונותיה}} והא דלא נקט נמי עונתה, היינו משום דעונה לא שייך לגבי אב, ומדשייר עונה שייר נמי כסות, ואפשר עוד דכסות ומדור בכלל מזונות [וכלקמן מי"א] דקאמר מתזנן, וכסות בכלל:
{{דה מפרש|בפרקונה}} כשנשבית:
{{דה מפרש|לא יפחות משני חלילים ומקוננת}} כשדרך משפחתו כן, אף שמשפחתה אינן חשובין כך. ולת"ק דוקא בחייו עולה עמו ואינה יורדת עמו, משא"כ לאחר מיתה:
{{דה מפרש|לעולם}} אפילו הגיע זמן הנישואין ולא נשאת:
{{דה מפרש|היא ברשות האב}} לכל זכיות הנ"ל ושלא תאכל תרומה אם בת ישראל לכהן היא:
{{דה מפרש|מסר האב לשלוחי הבעל}} מסרה להם להוליכה לבעל, וכ"ש במסרה לבעל עצמו:
{{דה מפרש|הרי היא ברשות האב}} מיהו בהלך האב עם הבעל עצמו כשמסרה לו, י"ל דהיא ברשות הבעל:
{{דה מפרש|מסרו שלוחי האב לשלוחי הבעל}} אף שפגעו שלוחי אב בשלוחי בעל ומסרוה להן, סד"א לא שויינהו אב שליח רק למסרה לבעל עצמו, קמ"ל דשליח של אדם כמותו:
{{דה מפרש|האב אינו חייב במזונות בתו}} ולא להלבישה ולתת צרכי חייה, וכ"כ אינו חייב בקבורתה כשלא יירש ממנה כלום. וה"ה לבנו, והא דנקט בתו לדיוקא, דבתו בחייו אינה נזונת מנכסיו, רק לאחר מיתתו אפילו יתירה מבת שש, דכך תנאי כתובה [כמשנה י"ח], אבל בנים לאחר מיתתו, אפילו פחותין מבני שש חולקין בשוה עם שאר אחין, מיהו כשהאב חי, עד שש מוציאין ממנו צרכי בניו ובנותיו [אבל לא כדי עשרו], אפילו יש להם נכסים מאבי אמן, ומתניתין לאחר שש מיירי, דאז אין מוציאין ממנו בע"כ, ואפ"ה כשאין להם נכסים גוערין ומכלימין אותו עד שיפרנסן עד שיגדלו. וכשהאב עשיר אפילו יתרין מבני שש מוציאין ממנו בע"כ בתורת צדקה. ולאחר שהגדילו אפילו האב עשיר אינו חייב לפרנסן, כשיש כח בידם להתפרנס ממעשה ידיהן כדי חיותן [{{ממ|שו"ע אה"ע|עא|}} וע"ג]:
{{דה מפרש|זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה לפני חכמים בכרם ביבנה}} הבית המדרש שם נקרא כרם, מדהיו יושבים שם חכמי ישראל בקביעות, כגפנים נטועין שורות שורות, ומביניהן יוצא יין התורה משמח הלב:
{{דה מפרש|והבנות יזונו}} כך כתב בכתובה, כלקמן משנה י' וי"א, ודרש ראב"ע, מה וכו':
{{דה מפרש|חייב}} ר"ל אפ"ה הכל משועבד:
{{דה מפרש|ובכהנת}} שאסורה לו כשנשבית:
{{דה מפרש|אינו רשאי}} כלומר מחזירה לו לאשה כמו שהיתה, וכשירצה יגרשנה אח"כ. ואף דבדעתו לגרשה אסור לבא אליה [כיבמות ל"ז ב']. נ"ל דהכא שאסור לגרשה מקודם מותר:
{{דה מפרש|רשאי}} דרפואה היא בכלל מזונות שחייב לה, ומזונות הוא תחת מעשה ידיה של עכשיו, משא"כ פרקונה הוא תחת פירות שקבל עד עכשיו, שלא נתן לה עדיין תמורתן שום דבר. מיהו קיי"ל דאפילו ברפואה אינו מן הראוי לגרשה [ע"ח]. ולדידן דאיכא חדר"ג, אפילו בחולי ארוך אינו יכול לגרשה [ב"ש שם]:
{{דה מפרש|יתר על חולקיהון דעם אחוהון}} דכך היתה התקנה, שאם תמות בחייו, ויבואו לאחר מותו בני אשה תחת לחלק נכסי אביהן עם בני אשה אחרת, יקדימו כל בני אם אחת ליקח קודם חלוקת הירושה, כתובה ותוספת של אמן, ואח"כ יחלקו הנשאר לפי הנפשות:
{{דה מפרש|שהוא תנאי בית דין}} והאידנא אין נוהגין בכתובת בנין דכרין, מדעיקר התקנה היה רק כדי שירבו לתת נדוניא לבנות, ועכשיו כבר נותנין יותר ויותר מהראוי [קי"א ט"ז]:
{{דה מפרש|בנן}} לא כתב לה בנן וכו':
{{דה מפרש|יהויין יתבן בביתי}} לאחר מותו:
{{דה מפרש|ומיתזנן}} ה"ה כל צרכן:
{{דה מפרש|עד דתנסבן}} שיתארסו:
{{דה מפרש|לגוברין}} אפילו בקטנות. וי"א דוקא כשנתארסו בנערותה, אבל כשבגרה אפילו לא נתארסה, לכ"ע לית לה מזונות:
{{דה מפרש|שהוא תנאי בית דין}} ובזה"ז נגבית אף ממטלטלין [קי"א]:
{{דה מפרש|תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגד}} י"ג מיגד, ור"ל משך, וי"ג מיגר ור"ל לשון מגור ומדור:
{{דה מפרש|ופוטרין אותה}} ולדידן תליא במנהג, ואפ"ה ג' חדשים ראשונים שאסורה להנשא מחמת הבעל, חייבים לזונה מכל מקום. וכל מקום שחייבים לזונה, מעשה ידיה של יורשין, משא"כ בת הנזונת מעשה ידיה שלה [שם צ"ג וקי"א]:
==בועז==
| |||